[ליצירה]
מתמזל מזלך להיות במקום הנכון עם המצלמה הנכונה... וזו לא פעם ראשונה. אם יורשה לי -הצילום עצמו לא משהו- חוץ מהערך התוכני שלו, חסר משהו כדי שמבחינה צילומית יהיה מעניין.
[ליצירה]
שמע, זה גדול.
חוץ מההפתעה הנהדרת של הסוף- כל הקטע הזה העלה חיוך על פני.
איך הצלחת להכנס לראש של בת בצורה כל כך טובה?? ממש טוב היה הקטע של המדריך בסמינריון של כיתה ח'. נראה לי שזה משהו שכמעט כל האולפניסטיות עוברות.
הכתיבה זורמת ומעניינת, עם חוש הומור שלא מפסיק לרגע. כל הכבוד.
נכנס למועדפים.
[ליצירה]
איך היה אמור להיות הסימן הזה שמשמעותו - "התרשמתי, סחטיין"?
*?
#?
הייתי רוצה להגיב בניתוח עמוק של המשפטים, של המבנה המעניין, השימוש הנהדר ב"הנאות נעות", אבל אני אשאיר את זה לאלה שמסוגלים לכך בצורה יותר מוצלחת ממני...
אז ...התרשמתי, סחטיין!
[ליצירה]
יש בי קורת והיא תנצח...
א.אני משער שלא דפקת על הדלת באלט וגם לא בקונטרול,
אולי "בלאט" יותר יתאים...
ב. מול מישהי צנומה רטובה ורועדת אני הייתי אומר "תרמתי במשרד"...
ג. אם הוא זרק אותך (ותסלחי לי על זריית המלח על הפצעים...) הוא לא יחזור אלייך סתם כי הופעת בדלת. דברים כאלה רואים בסרטים, אבל לא קורים במציאות
וגם אם הוא יחזור, זה לא יחזיק מעמד אם זה בא מתוך קריסת מבצר לבו, המבצר עלול לבנות את עצמו מחדש עם הזמן.
גם אני הייתי מוריד את "איזו מתוקה",אבל בסחהקול כתוב יפה.
בהצלחה.
ממזי.
[ליצירה]
.
יפה מאד נביש יקר!
שיבצת יפה פסוקים ומדרשים, ואפשר לזרום בקריאה יחד עם משחקי המילים ("כי ביתך בית תפילה יקרא בחופזה..." ודומיו). וביחד עם התיאורים הרמוזים (מי יותר מי פחות) של נופי גוש עציון בהחלט פירסמת פה משהו שווה.
ממזי.
[ליצירה]
מה??? אני לא שומע...
אורי, שוב אתה מתחיל?
עוד לא עברנו את הגיל?
אתה כותב שירים על חָיִל
גם ביום וגם בלָיִל
ואז עוד מאשים אותי
על הז'רגון הצה"לי?
ולגבי שטיפת אוזניים
אני עושה זאת פעמיים
צמוד לכל צחצוח שיניים
(וכל זה- פעם בשנתיים...)
[ליצירה]
אם כבר מדברים.
מרב שלך, הנחמדה,
נשמעת לי קצת בודדה,
יכול להיות ממש נחמד,
לשלוח לה חיית מחמד.
יש לי בחדר, חתלתול,
שאת הכל אוהב "נטול"
קפה "נטול" הקפאין
אוהב תמיד הוא להזמין,
ואם אותו היא לא תאהב,
אשלח אליה גם כלבלב
הקטע החזק אצלו,
שהוא תמיד ירצה "ללא"
אני רוחץ אותו המון,
רק ב"סבון ללא סבון"
אם היא איתו לא תסתדר
עלה לי רעיון אחר:
יש לי כמה חיות בית,
שאוהבות הכל רק "לייט".
גם מקולה או חמין
הן מפחדות כה להשמין...
אמור לי אורי, הסופר המחובָב
איזו חיה תאהב מרב?
[ליצירה]
.
סחתיק עלייך. אין ספק שמרפי הוא אחד המשפיעים הגדולים על ההיסטוריה, ועל חיי הפרטיים.
את לא הראשונה שכתבת עליו ("איך הכל התחיל" לא.רווק, פה באתר) ובטח לא האחרונה שתסבול ממנו. לשם האופטימיות הייתי מציע לך לקרוא את סדרת "הסיפור האמיתי" של יאנוש ורחלי, גם זה פה באתר.
אריאל אחר.
[ליצירה]
ה' ישמור.
תיארת כל כך הרבה מוות כשברקע כל כך הרבה אהבה, אני לא יודע אם לשמוח על ההחלטות שקיבלת ועל צידוק הדין , או לבכות את המתים.
את מתארת דברים בצורה נפלאה, נעים לקרוא.
בכל זאת הייתי מוסיף קצת אופטימיות...
מ.z.
[ליצירה]
רבותי ההיסטוריה חוזרת
לקח לי זמן קצת להגיב,
דפיי החלו להצהיב
אבל אכתוב בכל זאת כאן
עוד שיר חרוז קטון קטנטן:
אם תחקור את ישותי
על פי מה שרושם עטי,
תבין דברים קצת לא נכון,
איני מלאך, גם לא קיפוד,
אז אל תסיק, זה מסוכן
שאני בן מזל סרטן (ותודה למשינה על החרוז)
ועל מרב כאן אל תכתוב,
זה יעשה לכולם טוב...