לכל איש יש
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא אפשרות לקבל ארוחה בביתו. מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט לצלם אותו. יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן לראות בה... תודה לך ערוגה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה מקופח [ליצירה]
- [ליצירה] מוקדש לאלומה שרצתה תמונה מעניינת. מקווה שזה נכנס בקטגוריה. :) בעיניי הוא איש נורא נורא עצוב. הוא ישב ואכל לבד, שזאת בעיני אחת הסיטואציות היותר בודדות ואני תהיתי אם זה יהיה מנומס לבקש ממנו לצלם כשהוא פשוט שאל אותי "למה שלא תצלמי איש אוכל חומוס?". ההתמסרות שלו, השיווק העצמי המצמצם הזה ובעיקר המבט שלו גורמים לי בעיקר עצבות ולתהות מי הוא, מאיפה הוא, את מי אהב, מה איבד ומה למד. לא יודעת, זאת תמונה נורא עצובה בעיניי. [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל איש יש צלחת עם חומוס ופיתה לנגב וכוס ספרייט בצד. (זה יפה, מאוד. אני מתחילה להבין למה לפעמים זה עדיף על נוף). [ליצירה]
- [ליצירה] .. בהיה לא ממוקדת, הרהורים, לעומת ההתמסרות שסיפרת עליה, מוזר. מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ההשתקפות מאחורי האיש (על החלון) פשוט מקסימה.. יש לי שאלה, האם את עיצבת את הדברים על השולחן? או שזה טבעי-טבעי? בכל מקרה זה מקסים- ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יווו!! -מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה? -ערוגה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאוו ממש יפה שיגרה של יום יום בהסתכלות יפה [ליצירה]
- [ליצירה] האיש הזה מפחיד. שאלת אותו אם הוא מסכים לפני שצילמת אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] שי אתה שרוט. :) [ליצירה]
- [ליצירה] עינת, יש לך שפה עשירה, אבל מבנה השורות קצת מקרטע וחבל. "שחשפו" מי חשף? למי נחשף? משהו שם לא מסתדר תחבירית. אם שמת וו החיבור ב "ואנכי" אז לוותר על הנקודה בסוף פרקי חייהם, זה נשמע קצת כמו זריקת קלאץ', זה חוזר גם ב"ספרים מרשימים. שינעימו". אבל אחלה שיר על אחלה שבוע. [ליצירה]
- [ליצירה] אומנם אני אישה ומכורח זה טיפשה, ויסלח לי, ירם הודו הגבר ואל תפתח בצעקות שבר על שמעיזה אני להתערב (בטח פלא בעיניך שיש לי מחשב) אומנם, לפי הגברים מזה דורות, נשים ותיפלות ביחד הולכות, ובכל זאת אני, הקטנה מאלפי מנשה, מעיזה להביע דעתי, למרות שזה קשה שתחילית עתיד גוף ראשון זה א'. לא י', ושימוש בתחילית ת', זה כלל לא חמוד. ואני בכלל איומה בחרוזים, מי היה מאמין שירדתי לסף האינטלגנציה שלך רק כדי שתבין. (ואם עדיין משהו לא ברור, אתה יכול לפנות לבחור, שחושב שגזענות היא נושא אך ורק נושא לנשים, שזה מקומם מכדי לחרוז חרוזים מטופשים). [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהפעם הגזמת. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, *. זה כ"כ כואב כשזה ההמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. אגב, כשעבדתי בסוכות נחלים הגיע אלינו איש קבע לקנות הרחבה לסוכה וערך לנו שם תרשימים, חישובי עלות-תועלת, ובסוף הלך בלי לקנות כלום. מעניין מה הילדים שלו שרפו בל"ג בעומר. בכל מקרה, קצת יותר רווח בין המשפטים, קשה לקרוא את העיסה האחידה הזאת וחבל. אהבתי מאוד את הרעיון והמקורות בסוף. אתה בדרך. :) [ליצירה]
- [ליצירה] *. (למרות שלא בטוחה שהבנתי לגמרי) [ליצירה]
- [ליצירה] חת, אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה. אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות. אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה? [ליצירה]
- [ליצירה] ויש, כמובן לומר "תרפה". עם פ' לא סופית. [ליצירה]
תגובות