נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
[ליצירה]
קראתי שוב, לא לגמרי מסכימה. ביצירה זו- יש מקום להוריד את שתי השורות האחרונות, מסכימה שסיומת בלעדיהן- לא בהכרח מפחיתה מעצמת היצירה ואולי אף להיפך. עם זאת, בשיר השני, לעניות דעתי והרגשתי, החזרה מדגישה, מעצימה, מחזקת ונצרכת להרגשה העוברת מן השיר.
אבל- תודה על תשומת הלב ועל הביקורת! תמיד שמחה לשמוע :)
שיהיה לכולנו שבוע טוב!
תגובות