ברגעים של התכווצות רק הדבקות ב"הכל קורה רק לטובה" היא שגורמת לגברת פלפלת לצמוח חזרה |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] " נאמר כבר הכל אין לי מה להוסיף לזה" בעצם יש כל כך הרבה להוסיך ואין מילים! בורכת! [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת הסולחה כבר נעשתה אבל למרות זאת... אני מסכימה עם הררית לגבי נכונות מקומן של יצירות מסוג זה. כן, משהו בתוכי עצוב שהן נולדות ממקום אמיתי ומצד שני משהו בי מאוד שמח שהן יצאו מהמקום הזה שמערבל בתוך הבטן לאוויר העולם ובכך הביאו הקלה מסויימת לחושב/כותב וצד נוסף, אין לי ספק שהן מעוררות מחשבה רבה אצל הקורא וגורמות לחשבונות נפש, חיזוקים, נחמות, אז שוב תודה גאון לא מבוטל שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לחובב. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, זה כל כך יפה. כל כך! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו תודה רבה על ניגון שכזה לנצח [ליצירה]
- [ליצירה] פריחתי, סליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] הבלאגן, הקפיצה מדבר לדבר, הקטיעה, כל המכלול הזה, רק גורם לי לרצות לחבק אותו יותר ויותר... ולא, זה לא חיבוק מרחמים, זה כי הוא פשוט חמוד! בעייתי משהו, אבל פשוט חמוד בטירוף! "את ינון השקט - החולם על הגב, דרך הגב חלומות חלולים." זה אמור להיות דרך הגב או דרך אגב? הוצחקתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קליל ומצחיק. מצטרפת לקודמתי, אהבתי את כל הערות הביניים. שטותי להחריד. ממש מהסוג שאני אוהבת... :) [ליצירה]
- [ליצירה] נהנתי כל כך, איזה מהלך נפלא. תמונה בתור שיר וקורא שקורא אותו/אותה... ישר בתחילת הקריאה התחלתי לדמיין. בתחילה את התמונה, לאחר מכן את התעוררות החיים שבה, אז את המהלך בשלמותו על כל פרטיו והדינמיקה שבו, עד הדממה. פאוז על הכל, קיפאון. והכל חוזר לתמונתו. חורפי משהו וכייפי ביותר. חורף טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] צל, למיטב הבנתי, ספציפית כאן שי כתב על עקרוּת המילים לעומת הרגש העצום שקיים בתוכנו. על אי היכולת של כלל המילים הקיימות בעולם לבטא את הרגש האינסופי הזה שמציף אותנו בפנים מטוב ועד רע... השפה, עשירה ככל שתהיה, מוגבלת ומצומצמת כל כך לעומת הרגש הכל כך אינסופי ולא מוגבל. לכן שתיקה, לכן בראשית... [ליצירה]
תגובות