יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד משביתה את כוחות היצירה שלו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד דווקא נראה לי שהכתיבה צריכה לבוא מתוך ערפול מסויים של המודעות (אח"כ אפשר להתבונן בדברים מתוך מודעות) כך שאני מסכים עם הדעה. אבל עצם זה שכתבת אותה גורם לנו להיות מודעים לזה ופוגע ביכולת ליצור, לא? אני מקווה שלא... [ליצירה]
- [ליצירה] דעה? זה יותר נכון מדעה, ולא רק נכון ! מאחר ודעה הינה של אדם אחד, וזו ממש אמרת כנף. אדם המביט מהצד אף על עצמו, מכניס פנימה דברים אשר אחרים רוצים לראות או לשמוע, אולם לא יכתוב או ידבר מתוך עמקי נשמתו. לא יהיה זה האני שלו. תהיה זו דמות מזויפת ותשלוט בו בסופו של הדבר. אנו כותבים ויוצרים כל דבר, לפי קשרונינו המולד אשר ניתן לנו במתנה ואנו קצת ליטשנו אותו. אהדתי, אהבתי, נהנתי. תודה: חיים [ליצירה]
- [ליצירה] ? אולי להפך, אולי המטה קוגניציה היא זו שעוזרת ליצירתו להפוך מודעת יותר, בנויה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] למי שמכיר את יצירתי "הגירוש מגן העדן" (וכן את הערותי ל"בשבח הפנטאיזם") נהירה כוונתי... כוחות היצירה של האדם נובעות מתוכו - מתוך הרגש שלו ("מהאלוקים" כביכול) בעוד שיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מן הצד נובעות מכח הדיבור שלו וענינן מידור ומיגור (אנליזה) של הקיים והתרחקות מהאלוקי שבו ("מסך" בחסידות) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים, להיפך! לדעתי, כל יכולת היצירה נובעת מיכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד.. מי שמסוגל להסתכל מהצד מסוגל לכתוב גם עד כדי התמזגות והזדהות ברמה גבוהה. [ליצירה]
- [ליצירה] הפעם השניה של "רחל" מיותרת לטעמי - הרמיזה ל"זמר נוגה" ברורה כבר בתחילת השיר ואין צורך לכתוב זאת בפירוש [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים עד כמה לא שמו לב! [ליצירה]
- [ליצירה] "על כן נקרא שמו רדף..." [ליצירה]
- [ליצירה] נ.ב. הבעל חיים טופס את הכל בפרטים . לפיכך, אין הריבוי כשלעצמו שורש הע"ז, אלא רק ריבויי המושגים . הוא , במעשיו אמנם אינו בטל כלפי שום אידיאה אך , מכיוון שנשמע לאינסטינקטים - בטל למעשה לחוקי הטבע - לאלוקים - ומהווה אבר באורגניזם הקוסמי וידיעתו את העולם (- האינטואיציה הפראית=נבואה=תפילת ההוויה=מוזיקת היקום) היא ידיעת אלוקים את עצמו. אמונת הייחוד (מונותאיזם ) באה ל"אפרושי מע"ז" ז"א ליצור מושג אחד אלטרנטיבי לריבויי המושגים (האלים) אך זה רק בדיעבד וד"ל. וזוהי משמעות דברי חז"ל : עשה רצונך רצונו כדי שיבטל רצונו מפני רצונך שאם אדם נכנע לחוקי הטבע , האדם הרמוני והטבע הרמוני ואין לו רצון אחר מלבד רצונו ית' וזוהי "...הברכה אשר תשמעו...". נקודת המפגש בין השכל והחוש היא תודעת ה"אני" - שאינו אידיאה (משום שטבע האידיאות לאגד כמה דברים תחת שם אחד ואילו "אני" יש רק אחד) התורה מדריכתנו בדרך הטוב ובטוב אי אפשר לתת גדרים - כל מעשינו הם טוב ורע בערבוביה- הגדרים (=ההלכה) הם רק "סייג לתורה" והתבוננו באגדתא על משה שביקר בבימ"ד של ר"ע וד"ל. אשמח לקבל תגובות\שאלות עד איסרו-חג (אני מתגייס) לילה טוב ושבוע טוב! שלכם, רדף. [ליצירה]
- [ליצירה] כוונתי : אתה תתחתן הרבה לפני זה [ליצירה]
- [ליצירה] כמה מוזר שלא שמתי לב לפני כן ליוצר המוכשר הזה! אגב, גם אני אוהב כל דבר ישן: נימוסים ישנים, בגדים ישנים, מוסיקה הקרויה "עתיקה"... [ליצירה]
- [ליצירה] מתגרה ברינת? [ליצירה]
- [ליצירה] א. אם את מרגישה שאת אם עצמך (ז"א עם שתי הרגליים על הקרקע), את גם תרגישי שה' אתך ב. איך עושים את זה? שאלה טובה... אולי שינוי אווירה יכול להועיל ג. תנסי לבחון את ספור חייך ולראות באילו נקודות ההשגחה שחקה את תפקידה [ליצירה]
- [ליצירה] אני בד"כ שונא להסביר ספרות - כי, לדעתי, בשונה מהגות , הספרות , והאמנות בכלל , תפקידה לעורר , בעזרת הכוח האסוציאטיבי מעין "צביטה בלב" וההסברים רק ירוקנו את היצירה מיכולתה לעשות זאת - משום שאדם לא מתרגש מדבר שהוא מבין . אעפ"כ , מכיוון שכבר שאלת ובכדי שלא יחשדו בי שאני כותב דברים ריקים מתוכן ואז מערפל ע"מ להתהדר ב"עומק" לא לי הרי ביאור: הנושא הוא דווקא אדם הראשון וחטאו "בהר המור אור טרם גונז" - מתייחס, כמו כותרתו של השיר , ל"בין השמשות" הבראשיתי בתרם נגנז לצדיקים אור ששת ימי הבראשית . הר המור - כמובן לא ישיבת הקו וגם לא הר סיני (מ"יונה מצאה ") אלא המוריה ("למה למה מה נקרא וגו') "ראו! לפנות ליל אייל בסבך נאחז" - מתייחס למשנה בפרקי אבות המזכירה , כ"יש אומרים" את הדעה שהאייל שעקד אברהם נברא בין השמשות " בליל במחז" - ברית בין הבתרים (הנקרא "מחזה") "שבעבור אדם דם תמימים כמים ניקז" - בגלל חטאו של אדם הראשון יש רצח בעולם שבגלל המצאו נצטווה אברהם לעקוד את יצחק לאחת הדעות "ציווּי ותודה כאחד פעמים מים השליך כמים פחז" - חז"ל אמרו: " האשה אשר נתת לי" - מכאן שכפר בתודה מים - אין מים אלא תורה "כמים פחז" - ע"פ - "פחז כמים על תותר" "אוצרות אבותיו מנגד הגד השליך כמונבז"- כיוון ש"אדם" פה הוא לא דווקא אדם ההסתורי אלא אדם בכלל אזי מותרת מעין פרואקציה הסתורית לימינו: אוצרות- "יראת ה' היא אוצרו" אבותיו- "שמע בני וגו' " "הגד" - במובן של תורה "מונבז" - הגמ' מספרת על מונבז המלך (מלך בארמניה של היום שהתגייר יחד אם אמו הלני) שפיזר את אוצרות אבותיו לעניים "ויאכל וישת ויקום וילך ויבז" - מקווה שקוראינו מכירים את הפס' הזה על עשיו ואת סופו ( "...את הבכורה") כך אדם הראשון בעבור אכלו מעץ הדעת נושל מה"בכורה" - הייעוד האלוקי לסיכום: השיר מתאר את חטא אדם הראשון נכון שהרסתי ? [ליצירה]
- [ליצירה] מה???? [ליצירה]
תגובות