איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה!
אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה
ילד/ה! על מה, מה עש/תה?
ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה.
בצחוק, יקירה! זו תמונה יפה לכשעצמה. (פעם ניהלנו דיון בהקשר לאיזו יצירה על האם בימוי של תמונה גורע מאיכותה או מהאומנות שבה. ואולי אני מתבלבלת וזה היה לפני זמנך.. ).
א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף.
ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.)
[ליצירה]
ישי!
איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה!
אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה
ילד/ה! על מה, מה עש/תה?
ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה.
[ליצירה]
בצחוק, יקירה! זו תמונה יפה לכשעצמה. (פעם ניהלנו דיון בהקשר לאיזו יצירה על האם בימוי של תמונה גורע מאיכותה או מהאומנות שבה. ואולי אני מתבלבלת וזה היה לפני זמנך.. ).
[ליצירה]
א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף.
ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.)
[ליצירה]
שיר מלא כנות.
קצת מפריע מעבר השפה באמצע (המילה "מפלרטט" לא מתאימה לשאר השיר שכתוב במשלב גבוה יותר)
אבל עדיין- אהבתי והזדהיתי מאד.
(ורשמתי לי את שמך כשם שצריך לזכור.)
[ליצירה]
נראה לי שאני צריכה להבהיר שמדובר בתמונה מבוימת.
[ליצירה]
[ליצירה]
יש כאן כמה נקודות ששבו את ליבי:
התפילות המהוססות, שאת לא יודעת באמת איך להתפלל, והפחד לאבד את היכולת לאהוב.
לא הבנתי למה נצרך החיתוך לאחר "הפשוטות", וגם מפריעים לי מעברי המשלב. ("שלא ברור.." מרגיש לי כמו שפה דבורה, לעומת "השלכתי תקוותי" הפיוטי.)
באופן כללי, אותו "איש אחד" מרגיש לי טפל לשיר, כאילו הכרחת אותו להיות הנושא כשזה בכלל לא הוא, אלא אותן נקודות תפילה, חולשה ופחד.
[ליצירה]
לפני יומיים, כשבאתי לנחם, אחותו הזכירה את השיר הזה שלו..ואז פשוט ישבנו והעלינו זכרונות מכל הבדיחות שלו.
ובאמת, אי אפשר להיזכר ביונדב בלי לחייך. ולבכות.
השם יקום דמו.
תגובות