עם הירח המתעגל
גם בי נובט משהו וקמל
ומותיר שרידיו בי
בגופי הכמה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... בלבול בגופים אין כאן, הכותב יודע מה שהוא כותב.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מרשים מאוד, אבל אולי טיפה נשי מידי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כן, זה בהחלט סטייל ה"ירושלמי" (עשינו ממנו גמרא.. :), ואם אני לא טועה- את המונח התמוה משהו "נבקה רוחי", טבע ירושלמי... [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני מאוד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לקח לי זמן, אבל עכשיו אני מבינה את השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. עדי! אני לא מאמינה עלייך. באמת לא. ואני מחכה למסר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איך לא חשבו על זה קודם? נפתלי הרץ אימבר ננס לידך! (: [ליצירה]
- [ליצירה] .. אויש, במ'ת, ילד... ממך ציפיתי ליותר (: אתה יודע, סאב-טקסט, לקרוא בין השורות וכאלה...P: --- עכשיו ברצינות: קודם כל, מי אמר שהוא כל היום יושב ומנגן בחדר? כתבתי "בלי להישבר כמוני, בלי לפרוש, בלי להרים ידיים"- הוא נמצא בסדרים. הוא לומד, כן, הוא מנסה.. אבל בכ"ז, נשבר לפעמים. מרים ידיים. ושוב חוזר, עולה ויורד, רצוא ושוב. וזה לא מתחיל ולא נגמר בלימוד בסדרים... ה"לטמא" זה לא מהלנגן בחדר, נו... אם אדם מעיד על עצמו שהוא מרגיש שהוא מטמא את הסביבה, כנראה יש לו סיבות מוצדקות לזה. ויש גם עולם מחוץ לישיבה, ובנאדם בהחלט יכול להרגיש שהוא נטמא (או נטמע..) בו. וזה בנאדם שאכפת לו. כי הוא מנסה, למרות שקשה, למרות שמייאש לפעמים. אז כן, אכפת לו מדברים שהרב קוק כותב, והדברים האלה נוגעים לו ללב, ולקרוא לו "הרב" זה לא מתחסד בעיניו. גם לא בעיני. ואגב, לא צריך ידע נרחב כדי להכיר מושגים כמו "קליפות", "גרעין" ו"ללקט ניצוצות". עובדה שאני מכירה, והנה- אני לא למדתי בישיבה... לגבי הנגינה- לא 'דעת, אני לא מנגנת... (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... יאוווץ', גם כן ירידה.. אני הרי מדברת מבפנים.. P:. וחוץ מזה, אני מציירת ככה כבר מלא זמן. לפני שהגעתי לאולפנה... [ליצירה]
- [ליצירה] .. כמה הביחד מתוק. וכמה למדנו להחניק את המר גם כשהוא רחוק. להחניק להדחיק להשתיק-- אבל לפנות ערב עם חשיכה כשבאוויר מתנגנות המנגינות שלך כשמשהו מפרפר כל כך בפנים ונוגע איך אפשר לא להתגעגע. [ליצירה]
תגובות