אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך
[ליצירה]
אהבה וקסם בלשון עבר הווה ועתיד, מעין משאב בלתי מתכלה שיש ממנו בפנים וגם יוצרים ממנו עוד ועוד ועוד בדומה לנכסי רוח ורגש אחרים הקיימים בעולמנו המיוחד והטעון כל כך
[ליצירה]
מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין.
חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה:
ישבתי לכתוב לך
שיר
פרטי, בלעדי, רק של שנינו,
שאף אחד לא מבין
מלבדך ומלבדי,
מלבדנו.
כאשר סיימתי
ניגן לי אותו שיר
את נעימת חיינו,
אבל את לא שמעת את צלילו...
אז כתבתי כאן,
מילים שכולם יבינו
והם לא יהיו עוד- רק שלנו
עדיף,
כך נדמה,
שנישאר
רק אנחנו שנינו
את ואני
ונבין זה את זו,
בלי שיר.
[ליצירה]
הייתי כותבת זאת כך:
"מעולם לא הבטחתי לך דבר:
לא את שקיעת החמה ולא את תקומתה מדי בוקר
לא את לא את יום האתמול ולא את היום שרודף את היום
לא הבטחתי לאסוף את כל מילותייך
לא הבטחתי מזור לכאבייך
לא הבטחתי זר של פרחים אדומים,
ולא אודם לחי בלחישת אוהבים
לא הבטחתי לך קיץ או חורף
ולא הבטחתי שאשאר ולא אאסף.
מעולם לא הבטחתי לך דבר ילדה,
מלבד אהבה..."
[ליצירה]
תודה :)
בועז- האם כל יצירה מחייבת מסר? האם לא די בתיאור, בשירה, באמירה פשוטה, גם אם לא נוקבת, על רגעים, סיטואציות, רגשות?
מה שחוק? האם תוכל להסביר?
תגובות