[ליצירה]
איזה שיר פסימי. היחסים נגמרו, אל תקימי. השגרה חדרה, אהבה נמוגה, לא רק חמה נפלה, גם נפש המשורר בקרבו נַבְלַה. אל שאול תחתיות, אהבה בצינוק, אולי בבוקר, אולי, במקום רגבים, תשובי אַת את שלך לינוק.
[ליצירה]
לעצמי קישרתי, לטעות כזו לא פיללתי, לא משחקי גאווה חלילה, הנעשה תוקן חומם והוגש מחדש.
זריחה אופטימית יותר, אבל שקיעה רבת הוד היא. גוונים שונים צובעים מלמעלה בעוד השמש שולטת במלוא האודם והזהב. אכן, אם לתאר זאת יפה: If this is the end - I will give them such an end, they will never forget
תגובות