אכן מבחינה מקצועית ישנה חשיפת יתר אך לדעתי, בעקבות הטשטוש שנוצר נותר מקום רב יותר לדמיון. צריך לזכור,צילום הוא סוג של אומנות ובאומנות לומדים לדמיין.
תודה לך שלא גזלת...
[ליצירה]
אכן מבחינה מקצועית ישנה חשיפת יתר אך לדעתי, בעקבות הטשטוש שנוצר נותר מקום רב יותר לדמיון. צריך לזכור,צילום הוא סוג של אומנות ובאומנות לומדים לדמיין.
תודה לך שלא גזלת...
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
[ליצירה]
התמונה צולמה ב"שירת הים" בנווה דקלים, ולכן הכותרת.. אודיה, אני חושבת שהכותרת היא חלק אינטגרלי מהיצירה ומכוונת את הצופה לכוונת הצלם. להעלות תמונה בלי שם זה לוותר על חצי ממנה..
ואגב, מה דעתכם על השם "ימין שמאל, רק חול וחול"?
ניצן- את המודל לחיקוי שלי ;-) ומרשים שאת זוכרת את כל ההתכתבויות כאן..
סרט הצילום הוא שחורלבן רגיל, נראה לי שהגוון הירקרק הוא בגלל הבוהק- היה המון שמש באותו יום ולא צילמתי ממש עם הגב אליה.
[ליצירה]
ניצן, הרעיון הוא בדיוק אותן זוית, קומפוזיציה וכו שמצאת בהן עניין. תמונה לשם התמונה, לא הרבה יותר.:-) והכותרת? שילוב של הקשר בחבל והווסט הזרחני במושב הקדמי..
ושובן המשמח של יצירות החזותי לאתר הוא בזכות מנחם, שעמל קשות (וסבל את הניג'וזים שלי), היפ-היפ-הוריי!
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
[ליצירה]
זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-)
תגובות