מאחר וזו סקיצה אני מדגיש סקיצה על כן הרעיון נפלא
ממצה לחלוטין את כולו ולכן כה אהבתי יצירה זו.
להערות של אסף ארצי: ישנם דברים מספר שהוא
צודק בהחלט אבל במקרה זה עינין הדם הוא נפלא כי אינו זורם מהרגל אלה מהלב השותת והוא מטפורי.
מאחר וזו סקיצה שנבחרה לשמש כמודל לציור המקורי אין לקחת בחשבון את כל שאר הדברים מפני שהם ישתנו בהתאם לצרכים של האומן בשעת ביצוע היצירה
הסופית.
אהבתי והתרשמתי מהיצירה המוקדמת.
תודה חיים
חזרה על roots, והפעם בהגדלה. למה הדם נוזל מלמעלה? העקירה היא בכף הרגל. איפה הבורות באדמה שמותירים השורשים הנעקרים? (איפה האדמה? העשבים נראים כמרחפים באוויר)
החיפושית מוסיפה חיים לציור, אולי כדאי לכוון אותה מהרגל והלאה, כאילו היא בורחת מתנופת הרגל הנעקרת.
הרגל נראית מדויקת ואמיתית, מרגישים את הכאב של התלישה.
תודה
[ליצירה]
מאחר וזו סקיצה אני מדגיש סקיצה על כן הרעיון נפלא
ממצה לחלוטין את כולו ולכן כה אהבתי יצירה זו.
להערות של אסף ארצי: ישנם דברים מספר שהוא
צודק בהחלט אבל במקרה זה עינין הדם הוא נפלא כי אינו זורם מהרגל אלה מהלב השותת והוא מטפורי.
מאחר וזו סקיצה שנבחרה לשמש כמודל לציור המקורי אין לקחת בחשבון את כל שאר הדברים מפני שהם ישתנו בהתאם לצרכים של האומן בשעת ביצוע היצירה
הסופית.
אהבתי והתרשמתי מהיצירה המוקדמת.
תודה חיים
[ליצירה]
חזרה על roots, והפעם בהגדלה. למה הדם נוזל מלמעלה? העקירה היא בכף הרגל. איפה הבורות באדמה שמותירים השורשים הנעקרים? (איפה האדמה? העשבים נראים כמרחפים באוויר)
החיפושית מוסיפה חיים לציור, אולי כדאי לכוון אותה מהרגל והלאה, כאילו היא בורחת מתנופת הרגל הנעקרת.
הרגל נראית מדויקת ואמיתית, מרגישים את הכאב של התלישה.
תודה
[ליצירה]
זו רק סקיצה, כי באוטובוס הביתה קשה להרחיב בפרטים ודיוקים. וכתמיד, אחרי שראיתי את הרעיון בדף, התעצלתי להמשיך...
היא אומנם חסרת יכולות (ובגדים : )), עם עבר של גדיעה ועקירה, אבל השמש שוקעת על הימים הכואבים האלה, והיא מוכנה להמשיך... קצת נזכרתי בשלט הגדול "תיכף נשוב" באחד הצמתים של הגוש, שבוע לפני ההתנתקות...
(הקרמבואים על ההר נשארו חסרי תגובות : ( ...) איפה המתנחלים שמכירים את האזור?
[ליצירה]
עוד אחת
עוד הערה, בטח כבר לא רלוונטי, אבל אני מאמינה שביקורת בונה אף פעם לא מיותרת. השימוש בשפה מיקראית לתיאור מצב מודרני, ושעוד די מצחיק בזכות עצמו - מוצלחת ביותר. הלוואי ותמשיך ליצור קטעים איכותיים כאלה. תודה!
מיכל.
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
תגובות