.JPG)
חזון הצמחונות והשלום
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שנון כהרגלך... אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה חיוך. יופי של תפיסה והסתכלות. יש לך את זה. רק שהיה עדיף לצלם מזוית אחרת או ליצור קומפוזיציה אחרת, כי מבחינת ביצוע זה פחות טוב מהרעיון. [ליצירה]
- [ליצירה] צחקתי... רעיון יפה מאוד. ממני - צמחוני מושבע! [ליצירה]
- [ליצירה] אה : ) חביב. סחתיין על המציאה של הרעיון.. אולי קצת להקטין, לחתוך קצת מלמעלה ולמטה? [ליצירה]
- [ליצירה] אצלנו מישהו הדביק סטיקר של "בשר זה רצח" על הקופסה של חסדי-נעמי (זו עם התמונה של העוף והכתובת "אמא, הבטחת לנו עוף לשבת") [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ציני ויפה. אם התמונה הייתה יותר ממוקדת, היה הרבה יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק! כל הכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם עומר, לחתוך משמאל היה משדרג את הביצוע, אבל הרעיון- ממזרון, שתהיה בריא. אתה הכי, שזה נהדר. משושנים תסגה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון - אדיר. צירוף מדהים. ואם בכל זאת cooking אז שיהיה well done , שפעת וכאלה..::)) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט אחלה!!! (אלא אם כן אתה ריססת את הכתובת). נ"ב: כמדומני שזה נכון גם הפוך - רצח זה בסך הכל בשר.... [ליצירה]
- [ליצירה] מול עיניי עולים ציורים של ברוך נחשון, אתה ודאי מכיר. תיאורים יפים יש לך כאן, ומי יתן ונזכה לבניין ירושלים, יפה לפחות כמו שכתבת. ובהצלחה בצבא. הצד הממזרי שלי מבקש להוסיף הערה צינית: מילא שהצפור תנשק ראשי זהב, אבל למה שתנשק טסה? [ליצירה]
- [ליצירה] בול, גלויה ומעטפה משעשע מאד,שקוייעח! אחרי במבה "שאשא" חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, אבל הוכחת לי אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים... בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר. ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"? [ליצירה]
- [ליצירה] חבל קצת כדאי לפרסם את הדברים האלה בנפרד, שלא נלך לאיבוד כי יש לאן. [ליצירה]
- [ליצירה] . "אחת"! עשית דבר חמור! לקחת זכויות על השירשור! אני כותב, ואורי גם על עניינים ברום- עולם אמנם גם כן על "עניינים" שבין בנות לבין בנים אינך יודעת, אחותי על מה דיברנו ב"פרטי"... סתם, על כלום, אני צוחק אך פה הלחץ די דוחק. צריך אני להתגונן רק כי כתבתי כמו בן שאת "צלעו" עוד לא מצא מקצה העיר ועד קיצה. על כן כל רווקות האתר מן העיר ומן הכפר דעו לכן דבר חשוב, אחזור עליו כאן שוב ושוב איני בוחר "אחת מכאן, אחת מאלף קורבנות" כי מצטער אני מאד, אך לא בוחרים כך ת'בנות! אולי ב"פאסט דייט",אולי גם לא ימצא כל איש, בחירת ליבו. אך לא על-פי תגובות-חרוז גם לא ב"כיפה" או "תפוז" כיתבו בנות, כיתבו שירים על בחורות ובחורים אך להנמיך יש ,ציפיות, כי לא תוך יום תהיו כלות... על כן אחתום כאן, "מ.פרחים" אבהיר דבר חשוב, אחים. אני התחלתי השירשור מבחינתי הוא כבר גמור ולא כל אחד אשר יחפוץ להוציא אותי סתם פוץ יוכל לכתוב: "איך מתגלגל כל שיר תגובה, כל שיר הלל אשר כתב "ממזר פרחים"- לעניינים של שידוכים" על החתום: "ממזר פרחים"- אריאל פוגל, בן 39 נשוי+ 5. סתם, למה נראה לכם? [ליצירה]
- [ליצירה] . מזל טוב יאיר, ויופי של תפילה. ושאף אחד לא ימהר ללכת. [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה ושלישית יצאתי מבולבל. הרושם שאיתו נשארתי אחרי השורה האחרונה היא שמה שמרגיע את הנהג ועוזר לו להרדם הוא צלילים של יוצר המוכר כאנטישמי. ולכן, גם אם היצירה באה להביע חרטה של הנהג אז: א. היא לא עושה את זה מספיק ברור. ב. השימוש בוגנר הוא ודאי לא מקרי והוא עדיין מקשר בין מעשים של יהודים (ההתנתקות הנוראית, הטראגית והרשעית וכל הקשור אליה,שאני לא מוריד לרגע מחומרתה) לאנטישמיות ונאציזם. וזה פסול. ומסוכן. [ליצירה]
- [ליצירה] תאמרי מה שתאמרנ אבל הפניה "אתה יודע" די משחדת אותנו, הקוראים, להאמין שמדובר בסוג מאד מסוים של אהבה. ואני למשל אוהב להגיב :) [ליצירה]
- [ליצירה] עוד אחד במסגרת ה"סיפור-מדרש"? משל חביב... מילא הכנעני והעברי,אבל זה השלוימל'ה האמורי הראשון שנתקלתי בו... [ליצירה]
- [ליצירה] . שמעו אחי, אני עוד חי ועוד לא תמו כל כוחיי, אז שבתי כאן לחרוז ולגחך ולהעלות בת שחוק על חיך. איני טירון, אך לא אלוף (אך כן, טעמתי מן הלוף...) ומחג השבועות הזה, לא יצאתי כלל רזה. וזה בזכות המתיישבים, שאת כלל צה"ל אוהבים, ולחיילי חברון, תרמו הם לא מעט מזון. איזה חגב תאהב מרב? אכן זו שאלה לרב, כי מי מתיר מבין פוסקים לאכול סוגי ג'וקים? (במלרע..) לכן, אולי זה חג באב, כי בו נולדתי (איזה "עניו"...) הכינו את המתנות כי עוד חודשיים ינתן האות ואז תחלנה חגיגות אך אוי, תיפחנה עצמות... כי מגיל עשרים ומעלה הרווקים ב"ביש" לאללה וההוא ששם למעלה (שיש שבשבילם הוא "אללה") יש לו כמה תכנונים על הבנות והבנים, שמאז ששת ימי בראשית לא מימשו את זכותם החופשית ונשארו הם בודדים "יוצאים" אולי, אך נפרדים... אמנם, שוב, לי זה לא מזיז על זאת כאן שוב ושוב אכריז ואם תפחנה עצמותיי אצעק בקול כאן: "עד מתי!!!!!!!!!!!!!!!!!" אך אם לשדוכים כאן שבנו, למרות שזה נגמר, (חשבנו...) אם ט"ו באב הוזכר כאן שוב או על חופת מרב כתוב על-כן ראיתי לנכון בעניין השדוכים לטחון. אשמח למצוא עוד זמן לכתוב אולי בזכות אלי הטוב שאת הדרור לעיפרון יתן מעל הרי חברון. שלום וכן להתראות, ורק שלא נדע רעוֹת. [ליצירה]
תגובות