תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
תודה מקרב לב לכל המגיבים ללא יוצא מהכלל וגם לאלה שעוד יגיבו.
ולשאלה איך עשיתי זאת: באומנות! תשובה מתנשאת?
לא ולא!
הבד מכוסה בשכבות צבע זה על גבי זה, כל צבע אשר מראש מותאם למקומו הוא ונמרח על ידי שפכטלים.
כל צבע חדש העולה על הקודם מתבציע רק לאחר יום
וכך הלאה עד אשר אני מקבל את הגוון הרצוי לי שישלוט למעלה ושוב ממתין יום.
וכאן באה העבודה המקצועית שלא ניתן כמעט להסביר אלה להראות את ביצועה דפקטו.
כל הצבעים חיבים להיות זהים ומאותה המשפחה בכל שטח ושטח לפי הגוון שנלקח בחשבון מתחילת הציור.
תודה לכם:
חיים
[ליצירה]
כרגע עשית לי את היום וכי למה? אסביר לך.
התמונה חמניות כל נגיעה היא עם מחשבה תחילה לא פחות מרבע שעה לכל אחת על מנת להגיע אל הדמיון הקרוב ביותר לטכניקה המקורית של ואן גוך,
אבל הציור של הדיג לקח בדיוק כמו שתי נגיעות בחמניות. אחת היא אומנות השניה היא נסיון.
תודה לך שוב חיים
וגם לך מרי היקרה.
[ליצירה]
אביב היקר!
קראתי מספר מיצירותייך ואני פשוט לא מבין מה אתה עושה כאן באתר הזה? פרט לביזבוז זמן!
בשעת קריאה של אחת היצירות, אתה נוכח ליראות
שהינה עולה על קודמתה וכן הלאה!
אין לי מילים להודות על יופיים ועוצמתם של שיריך,
כמו כן תודתי נתונה לך על תגובתך לשירי " להיות גלמוד" כי הדבר יחשב לי ככבוד גדול.
בתודה: חיים נוי
[ליצירה]
עם הנצח קצת יומרני, הביטי סביבך ותראי את הקורה.
הביטי אל בנינו אשר בנכר.
למה להביט אל שביל שנוצר מהחמה, ולא מזרחה?
שכולם יביטו מזרחה ויעלו על השביל!
לעם הזה אין פחד, טבועה בו חומריות בארצות נכר.
ואמרות כל זה, שיר יפה, פיוטי ומוצלח.
תודה לך: חיים
תגובות