[ליצירה]
אמיתי!
אני בוש ונכלם שלשיר שכזה לא היה כאן אדם!!!
הביטויים המקסימים האומרים כה רבות ומסתירים את
הכאב והרצון לשהיה. המילים הלא נדושות כנראה מרחיקות...
שירה נפלאה, חזקה וחודרת אל לב הקורא!
אהבתי מאד ויותר מכך, על כן נתונה תודתי:
חיים
[ליצירה]
הכאב האמיתי של השיר הוא בכולנו, וכאשר אני כותב כולנו הכוונה היא לאלה המוכנים למסור נפשם עבור המולדת, ברם במיעוט אנו היום.
באם נוציא מהחשבון את הגוי ובני דודינו מה אזי יהיה
מספרינו? באים נוסיף את המשתמטים, העוזבים
והבורחים מהמערכה בשדה הקרב ואם אמשיך עוד טיפה לקצץ אזי יתברר שרק את ואני בין האויב למדינה
נשאר חוצץ!
נכון זה בהומור וקצת אפור,
אך היכן הדור של אז אל מול השחור?
אך יותר מכל תרצי לשמוע את דעתי על השיר,
וזה מעבר לפילוסופיות שלי כי אנו הרבה יותר מאשר
נבין בעצמנו.
אהבתי את הכתיבה את הסיגנון והרעיון. דיבור ישיר
המאפשר על ידי משחק כתיבה נפלא לרגע להטעות
את הקורא על כיוון הכתיבה וכוונת היוצר.
אהבתי את הסיום מכל ומוכן לו בכל מעודי ונפשי
בעצמי.
אהבתי את אהבתך כי שלי היא וראשי הנחתי עליה לא פעם ולא פעמיים. אהבתי את הכנות של רגשותיך.
וכנראה גם את שירך!
ז'אן דארק שלנו!!!
תודה בכל לבי:
חיים נוי
[ליצירה]
היום כמעט כולם התאגדו בכוח דמעות אל גרוני העלו.
ואני הוגה כותב וגוזר,
מה רק אני ליצן החצר?
שיר העלתי כולו עם הומור,
דווקא היום יצאתי חמור.
הן את כתיבתך כה מעריך,
מה אחדש ואיך להמשיך?
אותך שרציתי כל כך לפצות,
במה עוד נותר חלון זה לכסות.
שירך בי נגע עיני נעצמה,
כמו בשגגה דמעה נפלטה.
לו רק יכולת להושיט לי מטפחת,
כי דמעתי על לחיי כגונחת.
את שירך אהבתי מילה למילה,
עוד קט נדמה הזריחה מתחילה..
אם עוד לא סיפקתי את הסחורה,
את זאת אעשה בשירך הבא.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
בדעה אחת אני עם צוקו אהבתי והתלהבתי!
על כן תודתי בצד תגובתי!
תודה:
חיים
נ.ב. מאחר ועברתי לבמה חדשה אגיב על כל תגובה ליצירה כתובה או חזותית בלבד ליוצר תחת יצירתו
הוא!!!
מפאת חוסר הזמן!
הסיבה ידוע למי שצריך לדעת כי לא באתר המגרעת!
גם אילה בורטן וחיים פינקסון ועוד רבים ששמותיהם
ידועים לכם!
ביי
אחזור להציץ להעלות יצירות ולהגיב למגיבים!
אגב כולם פרשו מאותה הסיבה!
תגובות