[ליצירה]
הזדהתי עם נעמה בכאבה ובנסיונה להדוף מעליה את ה(כמעט)האשמות של אחותה, אבל כשזה מגיע ליותר מכפית סוכר אחת, בלוטות הטעם שלי מתחילות לזעוק. איך אפשר לשתות זועה כזו?
סיפור מתוק, מנחם ואופטימי - כרגיל.
את צריכה לכתוב יותר, את יודעת?
[ליצירה]
"מתוק" זו המילה המתבקשת, נכון? :-)
ומרלון ברנדו די מת כבר מ2004. ומצד שני - לפי www.imdb.com הוא עדיין הוציא פרוייקטים עד 2006, אז מי יודע - אולי הוא יוכל כחלטורה גם לדאוג לנעמה...
ו... דורין? הא?
[ליצירה]
ההומור השזור בעדינות בין המשטפים הופך את הסיפור מסיפור יפה לסיפור שגם כיף לקרוא.ואהבתי את הקטע עם הסוכר,סיום קיטשי שכל כל כיף לקרוא.
תביאי לנו עוד הרבה סיפורים מתוקים כאלו :)
[ליצירה]
אף אחד עוד לא הגיב?
או שבזמן שלא הייתי שינו את הפורמט?
סיפור יפה. לא השתעממתי. הסוף קצת מוסמס לי.
לא יודעת.
תמיד הסיפורים שלך נראים כמו "יו. הלואי וזה היה קורה לי."
טוב אני סתם מתפלספת בגרוש.
נדבר.
[ליצירה]
-פרטי הלבשה תחתונה?" קרץ.-
קצת מפריע לי, פרטי הלבשה וכו' נשמע כמו פרסומת, אולי אפשר לוותר על ה'פרטי'?
גם הקריצה נראית לי קצת גסות רוח, אולי 'חייך בשובבות', או 'חיוך קונדסי' או משהו כזה?
אי, איזה סיפור נפלא...
[ליצירה]
באמת תהיתי אנה נעלמת לך.
הרבה זמן לא שמענו ממך. התגעגעתי.
אני לא אגיד לך "תהיי חזקה". אני גם לא אגיד לך שיהיה טוב. אבל אני אקווה שיהיה טוב ושתוכלי להיות חזקה, ולקדם בברכה שינויים. גם שינויים רעים מביאים בסופו של דבר שינויים טובים בעקבותיהם. צריך רק להאמין.
כלנית
[ליצירה]
וזו הייתה דעתך האישית
כי בסופו של דבר אדם אחר שיש לו שכל ישר- בחר לשים אותה כאן.
וד"ל ודוק ואכמ"ל.
אגב, היה ברור לי שהתעללתי בתרגיל הלשוני של ממזי. סתם כי התחשק לי . ואת טענותי הלגיטימיות בויכוח העלתי ברישא של הדיון- ברשותך.
אגב, היה פה מישהו שלא אהב תגובה של מישהו אחר בגלל ביטויים המציינים קבאס...
סליחה, ידידי היקר, אבל למה שם כעסת ופה הרשית לעצמך?
המילה ההיא הוציאה אותי מדעתי וגם אותך מגזרת התגובות הלגיטימיות.
בברכת טול קורה מבין עיניך וקיסם מבין שניך.
[ליצירה]
אוף
זה מצויין.
ויש בו עגמומיות כזאת רגועה. לא יודעת מה רגוע בזה, ולמה, אבל היה לי רגוע לקרוא.
היו שם השניויות ומשחקי המילים שלך, החכמה והידע שלך, הנסוחים המדהימים שלך- ומעל לכל, הנשמה שלך...
רק מישהי כמוך, עם נשמה גבוהה כל כך, יכולה להכנס לתחושות של הנוגעים בסיפור בצורה כל כך מדוייקת ונוגעת ללב.
אהבתי ממש, ילדתי.
[ליצירה]
יאירסגריר
את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך
המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל
עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את
הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא
בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר.
גם לא xxית...
אתה משהו.
אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא.
חגית.
[ליצירה]
יו!
יפה!
ובהזדמנות זאת אתנצל מראש שאני לא כל כך באתר לאחרונה.
המחשב שלי קצת חולה...
כשהוא יחזור מהרופא מחשבים- אבקר יותר ביצירות שלך ובכלל :)
שבת של אור!