ולשאלתך מנצורה היקרה: מה הציור הזה אמור להביע?
איני נוהג לספר סיפורים באישי אולם הפעם אסטה מהרגלי.
לשאלתך מה התמונה הזאת אמורה להביע:
אי נוחות, זיקנה כאב ומוות קרב!
כאשר התקווה הקלושה עדיין שם מבצבצת...
איך עשיתי אותה פשוט ביותר:
השתמשתי בכל הצבעים אשר אבדו את גוונם על הפלטה של הציירים ללא נגיע בצבע טרי והצבעים המשאירים מעט מהחיים, גם הם אשר נותרו עדיין שם על הפלטה.
[ליצירה]
ולשאלתך מנצורה היקרה: מה הציור הזה אמור להביע?
איני נוהג לספר סיפורים באישי אולם הפעם אסטה מהרגלי.
לשאלתך מה התמונה הזאת אמורה להביע:
אי נוחות, זיקנה כאב ומוות קרב!
כאשר התקווה הקלושה עדיין שם מבצבצת...
איך עשיתי אותה פשוט ביותר:
השתמשתי בכל הצבעים אשר אבדו את גוונם על הפלטה של הציירים ללא נגיע בצבע טרי והצבעים המשאירים מעט מהחיים, גם הם אשר נותרו עדיין שם על הפלטה.
[ליצירה]
יפה מאד בדיחה מישפטית מהימים ההם בגיחה אל הימים הללו.
יש בדיחותא ויש צחוק,מהול בהומור של אז.
קיים דמיון למנדלה מוכר הספרים ומעט משלום
עליכם. בעיני מצא חן מאד וגם אהבתי אבל לי שאלה:
מי כאן יגיב או יבין ?
או שמא אני טועה.
זה מזכיר לי את ימי ילדותי והסיפורים ביידיש של
אבי. והספרים אותם הביא לי בלמדו אותי את השפה.
זה היה כמו בחיידר רק עם אאידישע ליטעראטורע .
מאד אהבתי וגם נהנתי. ואת שאלתי כבר הבנת.
תודה: חיים
[ליצירה]
הלוואי!
כוונתי לשורה המסימתבשיר מקסים זה.
זהו שיר היכול להיות אוניברסלי לכל העמים ובכל עת.
איך זה שעוד לא הגבתי עליו? והוא אל מול עיני זועק
בכל פעם שנכנס אל האתר?
כה אהבתי את הפשטות, המסרים שבו סיומו המדהים
עם זרימה ושטף מעמיק של מחשבות בהן אהבת הארץ
והעם הזה!
תודה לך בכל לבי:
חיים
ולערוגה היקרה לנו:
טוב מזה לא יכלת לבחור, ועל כך גם לך מסורה תודתי.
[ליצירה]
תודה לחיים, ליצחק המצחיק, אילה למל בורטן, אלדר ממן, וליאורה לוי היקרים..
באם מישהו שם לב אזי משנה אני את סיגנוני מדי פעם
וכל זה כדי לחקור את השירה על בשרי.
כל שלמדתי במשך השנים הרבות בהן אני כותב הוא:
שכל שירה מהקלסית ביותר ועד הפוסט מודרנית, בין עם בחריזה היא ומילים גבוהות הנוגעות בשמיים או
המילים המדוברות בשפת היום יום אינן משנות בכהו זה את עוצמת השיר ויופיו. כל שצריך זהו מסר עם רעיון
וסיום עמוק, ואל זה להוסיף את הקורא המתאים
לסיגנונך!!!
ושוב תודה לכם בכל לבי שלכם ושל האתר היקר הזה
עם כל המגבלות היצירתיות שבו אשר משנות את יצירותי מקצה לקצה כי אוהב אותו ואין לו מתחרה!
חיים
[ליצירה]
יעל חמודונת שלא תעזי לחשוב על סיום שכזה,
כי גם בצופים בך ימית המוות חלק גדול מזה.
זאת לא גבורה זה חוסר מזל,
ללכת סתם בגין רצון הגורל.
דעי המולדת למוכנות זקוקה,
אולם על חייך היא יותר דלוקה!
אהבתי אך לא את הרעיון אלה את המסירות עם השיר.
תודה:
חיים
אגב הייתי בסרט הזה,
והוא לעד ירדפני עם זה.
תגובות