ואני, בעת שתקע קול השופר
מתוך הקלרינט- נרעדתי.
כאשר אבדתי- עבדתי.
בשלהוב הניגון,
בהתעלות הריקוד
בכיווצי התפילה
בריכוז הלימוד.
כל חיי
צורבת בתוכי את השילוב הזה,
והוא כמשא העול וכשמחת המתנה---
אותיות אש שחורה
על גבי קלף של אש לבנה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אוי, אוי, כמה נורא! למה להרוג חשופיות מסכנות? תארו לעצמכם שאיזה מישהו ענק מופיע מעליכם ושופך עליכם חומצה רעילה שממיסה אתכם! איך הייתם מרגישים אז, הא? --- ובעניין תיקון היצירה: מצד שמאל יש לך את "להוספת יצירה, עריכת יצירה או מחיקת יצירה". את נכנסת לשם, מגיעה לדף הניהול שלך. למטה יש לך את כל היצירות שלך... את לוחצת על הקישור ל"רצח סימה התולעת- חלק א'", מתקנת את הדרוש תיקון, לוחצת על "עריכת יצירה",ו-זהו! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי, ואפשר לפרש את זה לכל מיני כיוונים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. כמו שמישי אמרה, הסיום הוא מעין פראפרזה על השיר המפורסם של זלדה.. אז ההר נותן שלווה. אבל באיזשהו מקום, לפחות אצלי, הוא גם לוקח את הלב- כמו שאהבה לוקחת אותו. לא לוקח לעצמו, אלא.. גורם לך 'להתאהב' בו ולהרגיש אליו כזאת שייכות, שקשה לך בלעדיו.. [טוב, אבל אולי זה רק אני וההר שלי.. (:] [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדין כזה. טהור. אהבתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... פופקורן זה מגעיל, במסיבות-פיג'מות-לבנות-בלבד אוכלים שוקולד. ומצטערת שלא הצעתי לך חיבוק, פשוט היד כואבת לי ממש. --- כן.. "אחזתיו ולא ארפנו", זאת אחת הבעיות של העם הנשי. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא הבנתי את זה ככה. בכל מקרה, נעם ושיר, רציתי להגיד שאני עוקבת ונהנית מכם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אחרי שסדום נהפכת יצחק נולד, אחרי זה תהיה גם העקידה, ו.. יודעת מה, אני לא אהרוס לך את הסוף. אבל את יודעת מה, הוא טוב. ובסוף יהיה ענן מעל האוהל ונר משבת לשבת וברכה בעיסה. ותהי לו לאישה ויאהבה. -- ולגבי ההערה בסוף, אין הרבה מה לעשות עם זה, אנשים אוהבים לשפוט. אבל מניסיון שלי, מותר לנו להחליט שאנחנו לא עומדים למשפט הזה, ושאנשים יחשבו מה שבא להם. -- שנה טובה שתהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק מאוד. מתאר בדיוק את זה. את הקריעה האמיתית, שכמו כל קריעה, היא כל כך לא פשוטה וכל כך לא שחור ולבן. וכל כך אפור ומבלבל. מזעזע שככה אנשים צריכים לחיות, על סף תהום, בלי לדעת מה יהיה בסופם, ויש הרבה מה לעשות, אבל בסופו של דבר... באמת אפשר רק להתפלל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. אני לא רואה את זה כך. קודם כל, אף אחד לא שולל את הרעיון של "תפילה מחוץ למסגרת"- בנוסף לתפילה הרגילה. להתבודד, לדבר עם הקב"ה, לצאת לשוח בשדה... אלה מושגים שדיברו עליהם כבר לפני הרבה שנים.. וגם ריקודים בתפילה זה לא דבר שהרב קרליבך המציא. וזה מצויין לדעתי. אבל.. קודם כל, עניין התפילה ביחידות, תפילה אישית- זה טוב, אבל זה לא מספיק. ביהדות החשיבות של הקהילה, של היחד היא מאוד מאוד משמעותית, וגם אם נראה שלכאורה היה אולי הרבה יותר טוב להתפלל ביחידות, להתכוון ולהתרכז כמה שרוצים- צריך להתפלל במניין. והמניין מקבע. ואני לא חושבת שיש בזה רע. כן.. צריך לתת מסגרת לדברים, תפילה קבועה מתוך סידור, במניין, בבית כנסת. ככה זה החזיק מעמד אלפי שנים... ברגע שתפזר את זה לכל רוח (תרתי..) לא יישאר מזה כלום אחרי זמן מועט מאוד. בחסידות מדברים על "אש שחורה" ועל "אש לבנה". האש הלבנה זו הרוח, הנשמה, הכיסופים, הרצון להתדבק בבורא... והאש השחורה זו המסגרת, המצוות, החוקים, ה"קיבעון" כביכול. ואי אפשר לזה בלי זה. התורה כתובה באותיות של אש שחורה, על גבי קף של אש לבנה. ובין האותיות השחורות, שממסגרות ונותנות את הכיוון המתאים, נשאר מספיק מקום לאש הלבנה להתפרש, ליצור, להתעלות.. צריך את שני היסודות האלה, בכל דבר וגם בתפילה. תפילה ללא כוונה לא שווה כמו שכוונה ללא תפילה לא שווה. ואתה יודע מה, לפי ההלכה דומני שתפילה ללא כוונה בכל זאת שווה יותר. כלומר, להתפלל צריך. בכל מקרה. כי האש הלבנה תמיד קיימת, גם אם היא נחלשת היא תישאר. אבל האש השחורה זה דבר שאסור לאבד אותו בשום אופן... [ליצירה]
- [ליצירה] .. ילד, זה שאתה נהנה לסיים את חייהם של גיבוריך באופן מזוכיסטי משהו, זה לא אומר שכולם חייבים (:. [ליצירה]
תגובות