.JPG)
מה אתה עושה כאן?
אסף ארצי
-
ליצן שקט. אוהב גשם, חושך, ורעיונות גרועים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט מתוק! לגמרי [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. מה שם ההצגה? טוב לראות שגם לשפן יש הילה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'. ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו. [ליצירה]
- [ליצירה] זה העין גדי? תמונה מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] לא בעין גדי, ליד הבית (אחיה). [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. התאורה, הפוקוס.. פשוט נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] טימון ממלך האריות.. רק חסר את פומבה! סתם. תמונה מדהימה! כיף לראות תמונות כאלה! שמעיה [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה זמן לא הייתי כאן ואני רואה שהשתדרגת (-: תמונה ממש יפה. הוא פשוט חמוד! תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, כרובי שוב, אני רואה הילה, אבל לא שפן... (כרובי, דרך מתוחכמת לשאול מה זה:) [ליצירה]
- [ליצירה] קצת סדר: בתמונה רואים שפן סלעים, ה'שפן' ששכח לסגור הדלת היה בכלל ארנבון, וטימון הוא סוריקטה. הם אפילו לא דומים. תודה על התגובות [ליצירה]
- [ליצירה] באמת הגיע הזמן שיר זורם ופשוט, כמו שהאמת אמורה להיות את קצת חוזרת על עצמך - תביט לעצמך בעיניים, להביט בעצמך, למצוא בפנים אותך. מה זה 'תשחר'? (בבית הראשון) אולי התכוונת ל'תשתחרר'? נראה לי שעדיף בסגנון כזה להקפיד על צורת ציווי - 'הבט לעצמך בעיניים', 'היה כנה'. לא 'מבריאים את הפצעים', מבריאים מפצעים או מרפאים פצעים. 'למצוא בפנים אותך' נשמע קצת עקום. אולי 'למצוא בפנים את עצמך'? 'לזרום שקוף, אמיתי, אחר' - למה 'אחר'? זה ההיפך מ'עצמך'. 'גם אם זה כרוך בשגעון' - קצת ארוך מדי יחסית לשורה שלפניו. אולי אפשר 'אפילו לשיגעון'. מצא חן בעיני שאת קושרת את האמת לשגעון. יש באמת טירוף בהיחשפות מלאה. מועדים לשמחה [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כדאי. תנועות, מבטים, חיים בתמונה [ליצירה]
- [ליצירה] פתחתן כאן דיון פילוסופי\אמוני\הגיגי מעמיק משכיל ומעורר השראה על מקורות ומטרות הדמוקרטיה, ושכחתן את המטרה לשמה נתכנסו כאן - להגיב למאמרו הנוקב של שמואל ירושלמי. תוך התעלמות ילדותית ומחוצפת מתוכן המאמר ומשמעותו אני רוצה לציין חידוש לשוני אשר נשא חן בעיני. והנה כך כותב המחבר: '...המתחפים תחת מעטה כדאי של המילה: דמוקרטיה...' מתחפים - נחבאים תחת חיפוי. מעטה כדאי - מעטה שלא-זו-בלבד שהוא מסתיר את מהותו האמיתית של המתחפה, אלא אף מועיל למתחפה ומשווה לו חזות מהוגנת אחחח, העברית הירושלמי'אית, אין כמוה... [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן - את האמת אולי קשה להשיג, אבל קל לזהות שקר ורשע. ומהם כדאי להתרחק. נראה שהביקורת שלך חורגת מהשיר, ביקורת ציבורית עדיף לכתוב ביצירות עצמאיות ולא בתגובות. לגבי השיר - השקעת בסימני הקריאה יותר מבמילים עצמן. במילים יש עוצמה שסימני קריאה וחזרות מעמעמים. ברוב השיר את מקפידה על צורת ציווי, לכן 'תחזרי' במקום 'חזרי' צורם. למה בסיום את עוברת מיחיד לרבים (מ'רוחי, נפשי' ל'אלינו - הגופים')? הסיום סותר מעט את השיר - 'עלי רוחי, עלי אל האור, במעלות הקדושה... אבל אל תישארי למעלה - חזרי והביאי ניצוץ קדושה אל הגוף'. נראה לי שאם תדגישי את הסתירה הזו השיר יהיה מעניין יותר. שנה טובה [ליצירה]
- [ליצירה] אני שומע את הטירוף, ושמח שיש שוקולד לדוגמא. [ליצירה]
- [ליצירה] ערך חיי האדם (לא כבוד האדם) הוא אמנם ערך יסודי, אבל לא יחידי ואף לא ראשון. הציווי הראשון הוא 'פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה...', וה'ערך' הראשון (לא ברור איך אתה מגדיר את המושג הזה) הוא 'בראשית ברא א-להים'. בנושא פסולי חיתון ההלכה 'קשיחה' יחסית, מאברהם שלא הרשה שיצחק יתחתן עם בנות הארץ, דרך עזרא שדרש שיגרשו את הנשים הנכריות ופרק 'עשרה יוחסין' ועד ימינו. אמנם היו חריגות רבות, והן מצוינות לשלילה: 'וירד יהודה מאת אחיו...', 'שאול בן הכנענית' (לפי רש"י מדובר בדינה, ועדיין זהו ציון לגנאי), 'והוא בן איש מצרי', 'והמלך שלמה אהב נשים נכריות... מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבאו בהם..' הכללים ה'מטא-הלכתיים' נועדו לעדן את ההלכה או להגמיש אותה בהתאם לנסיבות, אבל יש להשתמש בהם תוך שיקול דעת ולא לשכוח את היסוד, שהוא ההלכה עצמה. נכון, יש בעיות עם פסולי חיתון רבים, גוים ויהודים. האשמת הרבנים בקביעות והתעלמות לא תעלים את הבעיה. יש בעיות שההלכה לא פותרת - כוהן שנשא גרושה חייב לגרש אותה, ממזר לא יכול להתחתן עם יהודיה, ואח לא יכול להתחתן עם אחותו. הכנסת נושא הגזענות ואנטי-גזענות לא שייך לעניין - גם אם אנחנו מצווים להציל חיי גויים, אנחנו עדיין לא מורשים להתחתן עמם. בשביל 'להציע חלופה למודרניזם המערבי' ההלכה לא צריכה להפוך למודרניזם בעצמה. הבעיות שאתה מציג בחברה המודרנית (אלו באמת בעיות מודרניות? הן לא היו בעבר? אני לא בטוח) נובעות, בין היתר, מהימנעות מחובות ואיסורים. התורה לא נמנעת מלצוות או לאסור, גם אם לפעמים זה לא נח ומגביל. השאלה שצריך לשאול היא על אילו כללים אתה מוכן לוותר? אילו הלכות אתה מוכן להגמיש? קידושין? גירושים? משכב זכר? ממזרות? נישואים עם גויים? גיור? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נחמד על אהבה, השתחררות (התפקחות?) וכאב. דילוג מעניין בין פניית הכותבת לחבר ופניה לעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם בעיניה השירים היו פשוטים וגלוים מדי? שילוב יפה בין המסעדה לקריאת השירים (גם במציאות השילוב נחמד). את 'פסיפסו' כדאי להוסיף למילון של מישי :) [ליצירה]
- [ליצירה] ידעתי שזה ייגמר בבכי! ככה זה כשמסתבכים עם המשפחה... זה רק נדמה לי, או שהוא באמת סומך על הרב דימשיץ יותר מדי? מההתחלה הוא מתאפיין כאחד שחושב ומנתח ולא מצליח לסמוך על אנשים בעיניים עצומות, ודווקא ברב דימשיץ הוא מאמין לגמרי. האם גם כאן טמונה אכזבה? [ליצירה]
- [ליצירה] איזו חוצפה, הוא מתקשר בזמן שאתה עסוק בגסיסה? חוץ מהקטנוניות הזו לא הבנתי כלום, החל בכותרת, דרך הקונפליקט והצהוב, וכלה בשיר. אולי ככה: הקונפליקט הנוראי, שאפשר למות בגללו, שמתעלמים בגללו מהחיים, מתעמעם בדחיפת האהבה ובהדרכת הדמיון, ואז הוא כבה, והוא כבר לא צהוב, ואפשר לכתוב עליו ולשכוח ממנו. אז מי זה ירטאאר? כתוב מעניין, קצר וחידתי. תודה [ליצירה]
תגובות