הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
אהבתי את ההילה שמסביב.
גם הקומפוזיציה- כמעט מושלמת.
השפן היה צריך להיות טיפה יותר שמאלה כדי שיהיה ממש טוב- על אחד מקוי השלישים. איך שהוא נמצא עכשיו הוא בין השליש לאמצע התמונה וזה קצת מעצבן את העין...
הרקע מאחורה יצא אאוט-אוף-פוקוס וזה יפה ומדגיש את השפן הקטן...
[ליצירה]
הכותרת אמורה להיות 'מה אתה עושה פה?', אבל האתר החליט שהיצירה צריכה להיקרא '1', ואם אני אתקן את הכותרת התמונה תיעלם, אז שיהיה '1'.
ההילה היא בגלל שצילמתי אותו בערב והשמש מאחוריו.
[ליצירה]
אוקטובר בלב כל?
'ארמונות עשירים לידי כל יעבורו'
בזה מתמצה כל הענין? העשירים רעים ולכן מותר וצריך לגנוב מהם?
וכשהעניים מאתמול, גזלני המהפכה, יתגוררו בארמונות העשירים, את מי אז יוכלו להאשים בבעיותיהם? ואת מי יאשימו המהפכנים שיישארו עניים?
אתה מציע מהפכה נצחית, גזלן רודף גזלן, זה נראה לי ארוך ומייגע. אפשר להסתפק במבול אחד.
[ליצירה]
הסגנון נהדר, תמציתי, קולע.
אבל התוכן לא מחוייב, באותה מידה אפשר לכתוב הפוך:
אמרת לי יזע, עמל
ואמרתי לך דם
אמרת לי אדמה, מולדת
ואמרתי לך כיבוש
אמרת לי דורות ונצח
ואמרתי לך מנוחה.
נכון ששיר הוא לא סגנון מתאים למאמרים והרצאות, ותחושת "דו-שיח-של-חרשים" עוברת היטב, אבל אני חש שיש צד שצועק וכועס וצד שני שעונה במילות קוד מדודות (או סיסמאות דמגוגיות?), ככה יתאר את הוויכוח מי שהשתתף בו (אני הסברתי, הוא צעק), וקשה לי להאמין שכך הוא באמת התרחש. (אולי כן, לא יודע, אתה היית שם, לא אני)
תודה
[ליצירה]
העץ הקטום, העלה האחרון, חברו הנסחף, והילדה המתחבאת מעידים באילמות מתוחה על האסון שטרף אותם ואך-זה-חלף.
ומצד שני - עוד חי העץ, ובענפיו עוד ניצנים, ובגזעו מחסה לילדה. האסון חלף, עוד יש תקווה לשארית הפליטה.
באמת נפלא!
תודה
[ליצירה]
'רק עוד פעם אחרונה, לטעום מהשקרים, מחר אני אגמל'
דימויים נחמדים וזעם קל ארוז בחבילות קטנות ומסודרות. בשירים מסודרים קשה לפעמים להביע רגשות, אבל כאן אתה גם יוצר מסגרת בשביל תוכן ציני וגם פורץ אותה לפעמים בשביל להביע אכזבה והשפלה.
ברוך הבא, תודה
תגובות