אַשְׁרֵי מִי
שֶׁשָּׁלַח מִכְחוֹל
וְצִיֵּר שַׁחַר
הָנִפְקָּח
לְעֵין בְּדֹלַח
וְעֵין זָהָב
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזכיר את אבשלום ודוד אביו ... [ליצירה]
- [ליצירה] הציפיה לגשם - והכל בעיניים כה תמימות וילדותיות [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה נראה כמו הפואבלוס של ריו? או שמא כמו אחד היכונים הקומוניסטים סובייטים המקשטים את ערי מזרח אירופה (אתה שומע מר ירושלמי???) אח אח כואב הלב- אני עוד זוכר צחוק ילדים וחבורות חבורות שהיו משחקים באיזור בכל מיני משחקים ותעלולים ובניית בית מחנה על העץ וכו' הכל נדם ונעלם... [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מה ששלחת, אני מסכים בשני דברים: א. למרות שלא עשיתי בגרות ולא סיימתי אוניברסיטה, הצלחתי, באמצעות לימוד עצמי - לרכוש ידע מקיף ורחב ביותר בהרבה מאוד תחומי-דעת. -נכון בהחלט ב. החינוך בארץ צריך בהחלט זריקת מרץ ושידוד מערכות [ליצירה]
- [ליצירה] איזו מציאות, את מתארת תמונה חיה של יאוש תחת מזג אוויר מייאש לכאורה המזדהה עם מצב רוחך. יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר עם עוצמות הולכות ומתגברות עד לאהבה [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי ! את ואת ואת בלשון כזו או אחרת :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הלילה, בו הבטתי לאהבה בעיניים כל כך שמח בשבילך: הבטת לאהבה בעיניים והיא הביטה בחזרה הבטת והיא לא נעלמה והיא לא הרכינה ראשה אלא שלחה ורד בר על ידי צחור היונה [ליצירה]
- [ליצירה] קר ויקר איזה יופי, אתה מדמה את האבן למשהו קר המונע רגשות, אך מאידך למשהו יקר (אני אישית משווה את האבן שעל לבי למן מועקה מצטברת) בהמשך אתה כותב כיצד אתה מנסה להמיס את האבן הקרה ומפרט מה מכילה/ מה מכיל המחצב הזה, עד שלבסוף אתה משלים עם החיסרון האנושי ואתה כותב: "אמשול בכוחות" [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שפת האוהבים, או המבט המוכר רק לשניים :-) קסום ורומנטי, עדין ונוגע [ליצירה]
תגובות