שובנה בנותיי
אל עמכם
ואל בועלכן
ואָל תבואו בביתי
כי עמי עִימי
ואלוהי אלוהי
והאשה אשר שמת
עימדי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה יפה, למרות שבדרך כלל כאשר מנסים לקחת מטאפורה וללכת איתה לאורך כל הדרך אז מחליקים בסיבובים וזה לא יוצא כל כך. כנראה שאנחנו דומים מדי למילים ולכן זה לא כך כך מסתדר... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שזה מה שרצית לכתוב איש איש באמונתו יחיה ואני אינני מאמינה באיש באמונתו יחיה ואני אינני מאמינה באיש ואני אינני מאמינה ואני אינני [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לחזור לכאן ולשיר איתך את השיר האובד [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] השימושים השונים בביטוי שבע ועשרים - נהדרים - - בעזרת השם תגיעי סמוך לשלושים עם כתיבה על ימים ארוכים וזוגיים. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיני השורה הראשונה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אֶת הַכַּדּוּר, הוּא הָיָה בַּיָּדַיִם שֶׁלְּךָ. שורה נהדרת להתחיל איתה שיר אבל זה קצת נתקע על הרעיון הזה ולא התקדם. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כאן הדיון בנושאי ירידות הדדיות, ביצירה זו. (ומי יתן ביצירות בכלל) מכאן ואילך כולן-תגובות שקשורות ליצירה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הקריאה הקשה של השיר (בשל השימוש הרב באותיות כמו ריש וקוף וגימל שמקשים על קריאה זורמת) מכריחה אותך לקרוא את זה לאט ולהקשיב לתוכן. הכתיבה, המאוד-חושנית כופה את ההתחברות לסיטואציה. דוקא לסיום יש צליל מאוד נח ונעים. וכך גם תוכנו. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי. רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות. אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה) [ליצירה]
תגובות