אומנת ליבי את, כלת מבטחים,
מכאוב בסוגר של ורדים את נעלת.
לחופי אהבה נדדו סירותייך,
ירדו מלחים, וכבשו ארצותיי.
הנסיך הקטן
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוריה יא מדהים, איזו יכולת ביטוי לתמצת את כאב הפרידה. "כלת מבטחים" - מלבד נועם הרעיון, אפשר לקרא זאת גם כסיום, שהיא כִּלתה להיות מבטחים, כנאמר בסוף. ואולי, אולי עוד תשוט אליך במפרש געגועים... וכעת ציפורי השחר רוננות ליום חדש, שינעם לך ברוך כּנרת~~ [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שיר חזק אם דימויים חזקים , פשוט מקסים ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. יצירת אומנות. יפהיפה.. כואב, אבל מקסים. הרבה אור אורי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! לקרוא שוב ושוב (-: [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורייך פורחים כשדה הפרחים והמילים כזרם המים בנחל,הפסיק כאבן עליו משתחשכת הנקודה...=] מדהים!תיאורים פשוט מקסימים וקולעים בדיוק לציור הזה של שדה פורח באביב עם כל הפרפרים הצבעוניים האלה.. תודה לך..:-) [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת,לעצתך,אשמח לקבל שיפצורים..=] ותודה תודה על התגובה!!:) ותמיד כיף לראות את מחוג השנה משתנה לו..לא ככה?:P [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא בשיר,ותקני אותי אם אני טועה,געגוע אך לא חזק מה אל אהובך שניסתר ממך מזה זמן,שלימד אותך כמה משיטות חייו ונותרו רק הזכרונות על הדף הלבן,זכרונות שמצטיירים מעצמם ויוצרים קווים מטושטשים של אותו ה"אחד" האהוב...ואת בדרכך לא מסוגלת להפרד ממנו ומנסה להתרפק אל פיסת הנייר היחידה שעוד נותרה לך ממנו,ומתפללת שיחזור...וכל דבר בעולם מזכיר לך אותו,ודווקא הדברים הקטנים הם אלו שהכי משפיעים... אבל אל לך לבכות על אביר שעזב,תמיד יבוא נסיך טוב ממנו...שיצייר לך ציור אמיתי ושלם,ולא ישאיר רק תווים ללא מנגינה,ללא הצליל המתוק של החליל תחת חופת השמים בה תשבו שניכם חבוקים,אוהבים... כל זה עוד יבוא...=] רק צריך להמשיך ולהאמין שאפשר... תודה לך...:-) [ליצירה]
- [ליצירה] שפה מעוררת השתאות..באמת!כלכך מזכיר את שיר השירים..יפה לך!אין ספק שהצלחת... אתה מדבר הרבה על אהבה כאובה שמתרחקת אבל לא עד הסוף..היא תמיד נשארת באופק,וזה עוד יותר כואב..לראות משהו ולדעת שאתה לא יכול לגעת בו..=\ שוב,מקסיייים!! תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] אחחח..גם אני מחכה ליום בו אוכל להפציע כך,ליום בו הלב פשוט יפרוץ החוצה בכל כוחו וישבור את כל חומות הכאב שבנה לו גופי וישאוף מאוויר העולם שאיפה עמוקה וארוכה... התחושה מוכרת...=] תודה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב כשאדם אהוב עוזב כך..זה כואב ואפילו פוגע..אבל צריך להתגבר ולזרום עם החיים!כי אלה החיים,ואין איך לשנותם..ובע"ה יבוא ה"מושיע" שלך ותשכחי מכל מה שהיה,והיד החמימה תחזור שוב ללטף בחום על אותו הספסל שעליו היית יושבת תמיד..יהיה טוב..=] תודה לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו,פשוט וואו..אין לי מילה אחרת...מדהים,מרהיב,יפהפה,מטורף,מקסים,מיוחד,פשוט וואוווו!!!זה הדבר הכי יפה בעולם!איזה כתיבה מדהימה..הבעת את הגעגוע בצורה שאי אפשר לעמוד בפניה...שנזכה כל אחד לאהבה שכזאת!הצלחת לרגש אותי..כל כך תודה לך!!! עשית לי באמת פורים שמח... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן,מצטרף לקודמיי,נורא... הרגש שאת מבטאת כל כך היטב,גורם ללב לרטוט מבכי... מותר ורצוי לבכות!!לא צריך לפחוד מן הרגש הזה... כואב עד מוות... תודה לך...! [ליצירה]
- [ליצירה] חח תודה אבל לא לי..=] זה לחבר שלי..השם שלו מורכב באקרוסטיכון..:P נחמד לקבל תגובה מדי פעם... [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת,גם בחור הכי שחור,תמיד תהיה טיפה של אור...ככה אני תמיד חושב,וזו המציאות אותה אני רוצה לראות,ומקווה שכולם יראו כך את החיים!תמיד ישנה תקווה,ואל לנו לאבד אותה בגלל כאב כזה או אחר..גם כשקשה,נקח את החיים על הצד המואר שבהם..ותמיד נזכור את הפנים של אהובינו,ושוב נחייך לנו בשקט..=] שנה טוב כנרת שקטה שכמוך!:) [ליצירה]
תגובות