בס"ד
איש לפי אכלו תחוסו על השה.
-----------------------------
פסח ה'תשס"ג
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוט יפה! הציור הזה משיג את מה שהוא אמור להשיג - אין מי שלא יזהה בו את אורנג-האוטן (חחח, כללי ה' היידוע ביישום לשפות המלאיות) שצולם בשבתו מול המצלמה... אהבתי! בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] נא להוסיף הגן עליה מפני ממלכתיים, שבקדשם את הפורמה השלטונית כפו אותה על אלוהים חיים, קיבעו את אלוהיהם בתבנית שור אוכל קש. הגן עליה מפני רבנים אשר לא ידעו גבולות לרחמנותם על אכזרים, למוסריות העומדת בפני דמי אחיהם הזועקים לשמיים. הגן עליה מפני פוסקים שפסקנות מהם והלאה, שהתחבאו מאחרי משענת הקנה המכוון אל ליבם, לב שהחביאו באבן. הגן עליה מפני מנהיגות שאינה מנהגת עולמו בחסד, שאיננה מנהגת כלל. הגן עלינו מפנינו. כי אנו, עצנו, דמנו ובשרנו - עשינו זאת. הרסנו ולא חמלנו. התעלמנו, הקשינו לבבנו. הכינו וגירשנו. בכינו וגורשנו. נואשנו. אנחנו. עם ישראל. בעיצומה של הגאולה. הגן עלינו באברת חסדך, והטח אורך ואמיתך בעינינו. השיבנו אליך ונשובה. [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... אהבה. זה צריך להיות במשפט אחד. זה טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר? אני מקנא. אני גם רוצה. הכתיבה יפה. ברוך הבא! [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... האלוווו!!! "האבסבורגים", בלי שום "האג". וחוצמ'ה, אני שוקל לכתוב תשובה בשם המלכה ונחתום בטבעת על עיסתה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המלעיזים... איפה, בשם הזיפים של השרץ מקהיר, (כן כן, אל תתממו, ערפאת. הוא נולד בקהיר והוא מצרי), הבנתם שאני קורא לנהוג על פי אותן אמות המידה המוסריות שעל פיהן נוהגים אויבינו - לא שאפשר בכלל להדביק לזה את ההגדרה מוסר, אבל נגיד, איפה? תקראו שוב. בעיקר את המשפט האחרון. ושוב. הבנתם? [ליצירה]
- [ליצירה] איילת, "ואין לנו רשות להשתמש בהם" האור של שלושים וששת הנסים כל כך גבוה - ל"ו צדיקים שמאירים לעולם כולו, שאיננו יכולים לראות אותם בכלל, לולא עמד שם היהודי הפשוט - השמש. עם ישראל הוא החנוכיה של רבש"ע שניצבת ומכריזה בפרסומי-ממש שיש אמונה, יש אור. "שלהבת-נר נשמת-נר-תמיד" - נשמת עם ישראל היא להבה שבוערת תמיד "ובלבבי משכן אבנה... ולנר תמיד אקח לי". "נסיך ו(...)נפלאותיך ו(...)ישועותיך" מופיעים עוד קודם. ה"עורה!" של עם ישראל, הוא הוא שניתן לעולם לראיה מכיוון שאין לנו רשות להשתמש באור הטהור. [ליצירה]
- [ליצירה] אהה! קרא צ בחדווה, צדקתי! (צ'ארלי בראון, להג' צ'ארלס שולץ, שם שם). ידעתי שלא היתה שום בעיה במבנה של האף של האשה בחדר המחשבים. הוא היה אמיתי מדי. חוזר על הערכתי הקודמת: נפלא! וחוצמ'ה, גם ליצירה הזו לכשעצמה אני מתלהב להביע בזאת את הערכתי הבלתי-מסוייגת. בנימין. נ.ב. - אני לא ראיתיך בראותך אותי. פ'ם הבאה תעדכני אותי בשוטף... :) - ב.נ. [ליצירה]
- [ליצירה] ה'תשס"ו שואת ההתנתקות, כאב הגלות. צפירת יום השואה בשנה הקרובה תטמון בחובה את כאב גלותנו שלנו. את כאב העם היהודי שהקים צבא בארץ-ישראל ושיסה אותו באחיו היהודים - רק מפני היותם יהודים. את כאב העם ששרד את היטלר, וניסה להמשיך את דרכו. ואל תקפצו עלי עם טענות כלפי השוואות קשות. טענות על זלזול בזכר השואה ושאר מיני שטויות. לו היו מספרים להיטלר ברגעיו האחרונים בבונקר בברלין על תוכנית חדשה שבה יגרשו יהודים את אחיהם במדינתם שלהם, באטימות, באכזריות, ברגישות ונחישות, יש יסוד סביר להנחה שהיטלר היה אומר: "אז אני יכול ללכת בשקט...". ועל אף הכאב - נשמיע את הצפירה. עצם השמעתה היא נצחוננו. עצם שרידתנו הוא נצחוננו. עמנו הוא זה. אחינו הם אלו. ואף אלו. ואף אלו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מצביע עבור התרגום הזה. אף על פי שאיננו מושלם, הוא קולע לטעמי בתרגום שירה - שמירה על החריזה והמבנה המקוריים. חוצמזה, הוא נשמע יותר כמו השיר המקורי, בעוד התרגום של רינת נשמע ארכאי יותר ופחות מתאים לשירה בת-זמננו (כמעט...). ורינת, תתפלאי, אבל לתרגם אברש כאברש ולא כשיח - אכן מעלה יש בזה... [ליצירה]
תגובות