שמי – כַסוֹף;
מחשופי – השדות,
פרוֹש – פרשו,
את מחצלתם עד האופק.
רוח – מבוא – הים,
בלחלוחית נשבה.
על רגבי – גבלולים,
עוטים קוצים ועשב;
השמש לוהטת,
בהכל שודפה…
שמואל ירושלמי
-
משורר ופעיל ציבור ידוע. יליד 1972. בארץ מאז 1988. בעיקר, כותב שירי-מחאה פוליטיים
לקט יצירות
- נקוממה העשוקים למרד!
- אל השלום, חרף - כל!
- רק בשביל לא לתת להמונים
- להביא חיבה, תחת איבה!
- כל דבר טעים לי
קשור אלי
- [ליצירה] "מחשופי השדות" - אני לא בטוח שאתה מודע לכך אך יש בביטוי הזה משחק מילים הגובל בדו משמעות (רמז: תחליף לשון רבים מזכר לנקבה) [ליצירה]
- [ליצירה] מחשופי השדות או מחשופי השת?? רבותיי זו שירה אירוטית במסווה של שירת הטבע. יא ירושלמי לא מספיק זרקה בך רוח הנבואה, האם גם רוח הסטות והמינות דבקה בך? [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי תדמור לידיעתכם, תדמור זאת איננה בלעז, אלא זהו שמה המקורי של העיר. בלעז זה פלמירה. חוץ מזה, אותם ערבים ששלטו בתדמור ולפני כן בפטרה, היו קצת יותר משכילים וחכמים, מישראלים רבים דהיום. בברכה! שמואל ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] למישהי תשמעי, מישהי! ראשית - כל, דרישתי אלייך, להתנצל לפניי ולהודות בכך, שאני אכן יודע לכתוב נכון. לגבי: זעקי, אז בספרות בדרך - כלל, לא רק מותר אלא אף רצוי להשתמש בכתיב מלא של המילים, את זה ביררתי אצל אנשי ספרות מנוסים וידועי שם לא פחות ממני. ובכלל, אבקש מכלל גולשי האתר, להזהר ביותר, מלערער על אופן כתיבתי את שירים. מהנהלתהאתר, ביקשתי עוד באי - מייל מאתמול, למחוק כל תגובה שמטילה בספק, את נכונות כתיבתי את שיריי. ראשית - כל, תלמדי בורה אחת שכמותך, איך כותבים שירה אמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] שמע, חזן ללא מניין מתפללים! עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר. בברכה! ירושלמי [ליצירה]
- [ליצירה] הנה, על הוא דיבר! דוד המלך, דיבר על חלקים נכבדים מהעלייה של שנות ה - 90, שבהם בכוונתי להילחם עד חורמה. אלה כלבים ומוצצי דם, שבאו הנה, כנחיל של מזיקים ונחשי - אֶרֶס, מתוך מטרה, למצוץ מיצים, מאחדים כמוני, שהצליחו להתקדם ושימים כלילות פעילים, במישור הציבורי. בעלייה של שנות ה - 90, אני מתכוון להילחם בכל הכלים שיעמדו לרשותי. הם האויב, שאני כמו דוד המלך, לפני שלושת אלפים שנה: ארדוף אותו עד שהשיגו. בברכת המהפכה האנטי - עולים! [ליצירה]
- [ליצירה] לא לזה הכוונה התכוונתי, לא לשֻדוף, אלא לשַדוף. בברכה! שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] אין כאן בלבול אכן, התכוונתי, לבני הארצות ולא לד'ימי במאות הראשונות של האיסלאם. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי השיר השיר הנ"ל, נכתב על ידי, ממש בראשית מאבקה של ויקי כנאפו, עוד לפני כל ההפתחויות שהנך מתאר בתגובתך. אני זוכר, שאפילו נסעתי לירושלים למאהל שלה להזדהות, ונתתי את השיר ועוד כמה שירים נוספים, לה ביד. אחרי שהיא התחילה לעשות שטויות מהסוג של ז'נבה עוד כמה דברים מכוערים, אז שיניתי את דעתי עליה וכתבתי שיר בנושא. נדמה לי, ששמתי אותו גם באתר הזה. תנסה לחפש אותו תחת כותרת: הילוך לאחור של ויקי כנאפו. [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי מילה צוק צוֹק, זה מצוקה; חיי דוחק. מזה, גם צוק הימים [ליצירה]
- [ליצירה] די לקשור את הכל באנטישמיות! שריפת בתי הכנסת, איננה תופעה שצריך להצדיק, עם זאת, אל נשכח שמשך קרוב לארבעים שנה, ישבנו בעזה; דיכאנו ופגענו באוכלוסיה מקומית; על כן, לא מפתיע אותי, שפלסטינאים אחוזי זעם על הכובש ועל סמליו, מסתתערים על הסמלים הללו. אנחנו יצרנו את בעית הכיבוש; אנחנו גם צריכים לדעת לשאת בעונש. ולגבי ערפאת, אז זאת חוצפה לשמה, להשוות בינו לבין נאצים! [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי התקפתך על מאמרי לידיעתך, תמוז, יותר מדויק להגיד, לא היה אל בבלי, אלא, אל ממקור בבלי, בדיוק, כמו חלק מאלי יוון העתיקה, היה ממוצא פריגי ומזרחי אחר. מאז כנענים הופיעו על במת ההיסטוריה, הם אימצו לעצמם כל מיני השפעות מהסביבה, כולל מבבל. ובכן, תמוז נעשה גם אל כנעני, והנה, ראייה: בימי קדם, בארץ היה נהוג חג דתי-כנעני לכבודו של תמוז, שהיה קשור בחקלאות וממנו למעשה, התפתח, מה שמוכר לנו היום, כחג השבועות. לגבי ערבים. אז א)לפי המקרא, ערבים התחילו להתיישב בארץ ובחצי-אי סיני, כבר במאות ה-ט'-ח' הספירה. חוץ מזה, לא טענתי במאמרי הנ"ל, כי מקורם מהארץ; אולם, לא מוטל בספק, שחלק גדול מהפלסטינים וערביי ישראל ד'היום, הנם צאציהם של עמים קדומים שחיו באיזור. בברכה! שמואל [ליצירה]
תגובות