לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
תגובה
הזכרת לי את כל הפעמים שאת כועסת על אדם שיקר לך ואהוב עליך, ואז הוא בא ולפעמים לא צריך אף לבקש סליחה ופתאום את כבר לא יכולה לכעוס...
כתוב יפה.
[ליצירה]
לי זה מזכיר תינוק שעושה משו רע ואתה רוצה לכעוס עליו , ואז הוא תוקע לך כזה חיוך שאתה מתמוסס..
אבל זה לא ככה , כמו שג'ון אומר , אנחנו גורמים לעצמינו את הדברים שיהיו קשים , זה לא הוא. הוא לא עושה לנו דווקא, הוא לא עושה לנו חיים קשים , מקסימום הוא עושה לנו חיים עם ניסיונות - כדי שאח"כ יהיה לנוטוב יותר..
חיים טובים באמת! :)
[ליצירה]
*
חבר'ה, מה קורה? מה כל הדיבורים האלה על זמן חופשי ומרחב מחיה? הנישואים זה הדבר האמיתי, שכחתם?! נכון שהקטע הנ"ל מצער מאד, אבל הבחור הנוטש בקטע הוא יחידי ולא משקף. בע"ה תמצאו כל אחד את האשה המתאימה לו, שתכיר אותו ותדע את הצורך הזה שלו במרחב ובעצמיות, וביחד יהיה לכם הכי טוב שאפשר. בלי שום צורך לברוח אחד מהשני וממחויבות, להפך.
כנראה שלזה קוראים התבגרות...
[ליצירה]
שלום איש אחד
אני שמחה שאתה מסכים איתי ושיש כאן פידבק לדעות שלא הולכות אנטי אלא עם ומתוך. בזמן האחרון יצא לי להיתקל בהרבה מידי יצירות של יוצרים דתיים, אם זה בבי"ס לקולנוע מעלה ואם זה במקומות אחרים, שהטרנד שלהם בדת זה להתריס ולהוציא החוצה את כל התסביכים האמוניים שלהם. דווקא ב"צורה" שמחתי לראות את הצד השני, של אנשים שטוב להם עם האמונה והמצוות ומרגישים שזו דרך ביטוי אמיתית לנשמתם, וכך גם הכתיבה שלהם נראית. כמובן שזה לא אומר שאין מורכבות והתמודדויות, דווקא יש והרבה - אבל השאלה מאיפה זה נובע. ואני שמחה למצוא אנשים שהכתיבה שלהם נובעת מקול פנימי שמרגיש טוב ונכון באמונה שלו.
אגב, חזרתי לקרוא את השיר שלך "ציצית" - שמאד אהבתי אותו - והוא מדבר בדיוק על הנקודה הזאת, לא? ! של הגבולות והמגבלות לכאורה, שמתוכן אתה מוצא את הכח ואת הטוב ומגלה את עצמך באמת.
לא חכמה להתריס ולהיות אנטי כל הזמן, החכמה היא ללכת עם המורכבות של הדברים. ואת זה אני רואה אצלך, וזה טוב. לדעתי העניה.
[ליצירה]
.
תענוג של כתיבה והבעה.
אהבתי את המיזוג אדם-נחש ("על גחוני"),את הרמיזות ("ליפף בפתיל יצרי" הזכיר לי את תמר ויהודה), משחקי המילים ("שמשיאני" - גם נישואין, "האוכל"- יכולת או אכילה) ואת הביטויים היפים כל כך ("מהלכים עלי שלכת", "כמו אז בקרוע ים").יפה.
[ליצירה]
טוב, טוב!
גדול! אהבתי עד מאד. קבל ח"ח.
ותגובה לעומר פדור- לפי מיטב הבנתי השיר הוא סמלי ויש בו רובד שמתיחס למדינה בכלל, ולנפילה שלה כנראה. שים לב לשמות של האנשים - שמות סמליים שקשורים למדינה ולארץ ישראל.
תגובות