ראיתי אתמול בעלים בלי כלב שנדרס בכביש הציפיות, ועלה לעולם האמת.
עוף מוזר
-
תרנגול רגיל לחלוטין. (חוץ מזה שקשה לו לקום בבוקר, ובד"כ מאחר בקרקורים...).
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מי? מי נדרס? ולמה???????.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! באננה אתה חזק ויש לך אמירות על החיים! [ליצירה]
- [ליצירה] הבנתי, לפחות בדרכי שלי, ואהבתי, מן הסתם גם בדרך הזו... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתם רוצים, כתוב "ללא נושא". [ליצירה]
- [ליצירה] --- אכן ללא נושא, מה שמזכיר לי שאתמול גם ראיתי נושא ללא מכתבים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא הבנתי. אבל אני לעומת זאת ראיתי אתמול מגדת בלי עתידות שקנתה בזוקה שעשתה כמה שריטות בבטון. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי! ממש עצוב... מסתיים ביאוש טוטאלי שכזה, חוסר אונים... אבל המשלה יפה מאוד- על החדר האפל והקשרים, האור שמעבר לדלת... וכמובן- ברוכה הבאה! הרבה הצלחה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה גם לא אני גם כי אני לא מבין מה הקשר אלי (חוץ מהזדהות מוחלטת עם הנאמר, אבל לא משהו ספציפי לגבַי), וגם כי אני לא מכיר ממש (קריאת כמה יצירות ואולי תגובה פה ושם) את אדון פלסטיק... נראה לי שלא נשארו עוד הרבה עופות בצורה, אז אם זה בכ"ז אני- תודה רבה :-) ואכן יצירה נחמדה, מזדהה בכל לב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק-! ברוך הבא, קודם כל! סיפתח ראוי לציון, בהחלט :-) זה נשמע קצת אומלל, אבל בהחלט קורה שזה עובר ככה בראש (אוטובוס, דוגמא נפלאה!) פעם-פעמיים-שלוש-ארבע-חמש-שש-שבע פעמים פלוס מינוס... ומדהים איך שהמוח מעוות כל פיסת הברה/מידע אפשרית למה שבא לו לשמוע ולקלוט [נוסעת איתי, בכיוון בנימין=מתנחלת, נחמד... מדברת על שירות לאומי=19-20, טווח ריאלי... סגנון דיבור שוטף, זורם=חבר'המנית, דווקא מתאים לי... אופס... זורקת קללה?= לונורא, היא בטח היתה נסערת/לחוצה... וכן הלאה, דברים שאחרי שהיא יורדת מהאוטובוס, אתה אומר לעצמך "יא, איזה מפגר אני... מה השטויות האלה?"] ת'אמת, די דבילי אם תשאלו אותי, אבל ככה זה... (עכשיו כל הבנות במקהלה- "מה??? אתם באמת כאלה אומללים? זה? זה מה שיש לכם בראש כל הזמן?" טוב, אז לא כל הזמן, לפעמים אנחנו מצליחים להרדם בסוף.... אבל בד"כ זה מסתיים במשהו כמו הסתובבות פאטתית אחורה, ושאלה כדרך אגב- "תגידי, עברנו כבר את לטרון?", והאכזבה המרה, שגודעת כל סיכוי להתחלה של משהו באיבו- "לא, אנחנו בדרך לעלי...". לא נכון. לא. היא רצינית? איזה אהבל יצאתי...). אז בנות, לתשומת לבכן! אם יושב לפניכם באוטובוס איזה בחור דתי, שנראה טיפה נבוך, לא מוצא תנוחת ישיבה מתאימה וכו', אתם יכולות לצפות לאיזו שאלה מפגרת, אבל אל תביכו אותנו בסוף, OK? מממ... אולי מגיע לנו בסופו של דבר, אבל בחייאת, תרחמו קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] יווווו, איזה יופי!! מתוק כ"כ :-) אני גם רוצה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין מקורי מאוד! נראה לי שההבדל בין הפסקאות (אולי לא בכוונה, אבל אם כתבת אותם בזמנים שונים זה די הגיוני...) הוא שהראשונה היא נטו מה שהחתול רואה, ואיך זה מצטייר אצלו, והקטע השני מתאר קודם כל מה קורה שם בצורה אובייקטיבית, ואת זה- איך החתול רואה. (?? אני מקווה שאני הבנתי מה רציתי....) ומשהו שטיפה הפריע לי- החתול הזה קצת מבין יותר מדי בפוליטיקה, מחשבות מסובכות מדי לחתול. הרשעים, הטובים, המשוגעים, רוצחים אנשים ברחובות, אידאולוגיות וכו'. חתול אמור לראות את המציאות בצורה הכי פרטית שלה, הוא לא מקשר בין כלום. בכולופן, זה פרט שולי ביחס ליצירה כולה. היא כתובה מצויין ובסה"כ טובה מאוד! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד :-) וגם הכתיבה יפה :-) אני רק הייתי מוותר על הסוגריימים ועל משפטי ה"אגב, זאת הסיבה ש...", אבל על טעם וריח אין להתווכח :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! עדין, רגיש, ויפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, יפה! את מציגה את הנושא בצורה כ"כ חיה, ומצליחה גם עם המשחקי מילים... אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] חחח... ענק! והזוי לחלוטין :-) אהבתי וצחקתי :-) אגב, אולי ערוגה וחתלתול התכוונו לטרחנות מסביב לתיאטרליות של האמא והכסא, או לחלקי המחשב הנישא, או אולי לבדיחה עם החרדל משומה. בכולופן, זה מה שצרם לי, אבל בהחלט הרוב פה ענק לגמרי! [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מילים, רק דמעות בעיניים... סוחף, מרגש, יודע לגעת בנקודות הנכונות. כתוב מעולה! [ליצירה]
תגובות