לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמונה- תודה שהתחלקת איתי בצמרמורת. האמת היא שפתאום שמתי לב שחלקם הגדול של השירים שפרסמתי כאן באתר מספרים את הסיפור הזה עצמו. מה שאולי עונה לשאלתך... [ליצירה]
- [ליצירה] --- הדיון שצמח מהשיר הזה הוא חיובי ביותר. השאלה שאין לטאטא מתחת לשטיח היא שאלת ההתמודדות בימינו עם "אירוטיקה" (וכן, ילד - מצד ההלכה, למה לא?) ולא השאלה: למה נכנסת כלה לחופה, אשר כולנו יודעים את התשובה לה, גם בלי עזרת יצירות מסוג זו הנוכחית. סוערה יקרה - נא לא לייחס לי דברים שלא אמרתי. לא אמרתי "איחס" ולא ירדתי על איש, אפילו לא עירערתי על עצם פירסומו של השיר, אלא הסברתי איך לעניות דעתי יהודי צריך להשתדל להתייחס (או לא להתייחס) ליצירה כזאת. ואגב, עצם התייחסותך לשיר השירים כאירוטיקה שוב מקוממת אותי. אולי זה עניין של סמנטיקה, אך בהתייחסות זו מסתתר לדעתי השורש של הבעייה: אנו נוטים לייחס מושגים מהעולם החומרני כדי לתאר דברים שהם בקדושה, והנגזר מכך הוא שבדיעבד, אליבא דציבור רחב, אם "שיר השירים" הוא אירוטיקה, אז אירוטיקה היא דבר "כשר" ומכאן הדרך להכשרת הפורנוגרפיה אינה רחוקה. אני למשל מזדעק כשאני רואה יהודים דתיים מאוד עומדים בתור עם העגלות של הסופר ביום שישי ובתוך העגלה כל הרפש שבעולם: מעריב, ידיעות, כל העיר או העיר ואם אפשר אז גם לאישה. הרי התמונות וניבולי הפה המופיעים בעיתונים אלה, היו רק לפני ארבעים שנה שייכים לאסכולה הפורנוגרפית הרשמית מבית "פלייבוי". את מדמיינת לעצמך יהודי דתי קונה "פלייבוי" בסופרמרקט? ועוד מביא אותו הביתה לשולחן השבת, כדי שגם הילדים יעיינו בו לפני או אחרי הארוחה ? האם הזמן מכשיר את השרץ?- לא! זה רק אנחנו מכשירים אותו! והתרוצים לכך- אין סופיים. החל מ"אני אדע לעמוד בפרץ" וכלה ב(כן!) שיר השירים. ואני שואל את עצמי מה יהיה בעוד ארבעים שנה? האם יצירות שהיום מוצאות להן בית ב"במה חדשה" ייחשבו "על הגבול" באתר "צורה", ושוב מישהו יזעיק את שלמה המלך להגן עליהן? [ליצירה]
- [ליצירה] --- נוסע לא מוטב שתשמור את הציניות (הרגילה) שלך לפחות עד לאחר השבעה? [ליצירה]
- [ליצירה] תמהני! והלא מי רגלים יפים לה?????!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיצטרפו כולם, זה טוב! אני, ממזר, ממש לא סנוב, וזה לא מקומם אותי אם קצת חורזים בעגלתי. אגב- מזל טוב! יא- בא- יֶה! אתה בכלל מזל אריה! (זכוּר לנו ממזר קטן איך התחזית לסרטן!) אגב מרב (אתה זוכר?) מזל אריה...ולא אחר! . [ליצירה]
- [ליצירה] לממזר פרחים עוד יש מרחק גדול בינתיים בין בית מרב לבין מצריים וגם אל מדברות תימן עוד המרחק אינו קטן (ובקיצור - ולא בצחוק- אתה חביבי - עוד רחוק!) אבל מרב אינה יורדת ולא תנטוש את המולדת היא רק נודדת בעקבות הפרנסה של האבות והיא לארץ עוד תחזור - כאן שום דבר לא יעזור! ויש לה גם חבר אגב, אשר בארץ הוא תושב (עכשיו תבין למה הגברת ל SMS כה מחוברת) וידידי - למרות החו"ל אין לנו וולוו או חתול! [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממזר יקר, סליחה מקרב ליבי המתהפך כמו חרב ולו לשמע הידיעה שכאן גרמתי לפגיעה כי אנוכי הרבה שנים מקפיד לא להלבין פנים ואם אכן בכך פגעתי אכן עוויתי ופשעתי כי גם בצחוק וחרוזים אסור אף פעם להגזים אז אל נא, אל נא באפך ממזר יקר! סליחה! סליחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- התנצלותך ללב נגעה לי (אני אדם סנטימנטאלי) לכן אוסיף גם מצדי כאן התנצלות, ולא בכְדִי כי זה בכל זאת ייתכן שבך פגעתי קצת גם-כן! [ליצירה]
- [ליצירה] --- והמילה "פרזיטיות" במרכאות כפולות כמובן [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הכל אמיתי כאן כשמש ביום אך זה בהחלט לא נורא ואיום מדוע נבהלת? הן אמרתי ברורות שיהיו לאחיין כבר מספיק מחזרות! אז אל תדאגי. כאן לא משדכים! פשוט מחליפים חרוזים מבדחים... ולמען הסר כל ספק במחילה גם עם אחותי לא החלפתי מילה! (אלא אם תאמרי לי באופן ברור שאת דווקא רוצה בשידוך האמור...) [ליצירה]
תגובות