לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
[ליצירה]
כאן מרב
כאן מרב
"איזה חג תאהב"
אשר כבר שנה עוקבת
על שרשור זה ומתלהבת
אומנם איני כמו אבי
שיודע הוא לחרוז להפליא
אך אולי קיבלתי בתורשה
את המוזה שלי החדשה
כי אחרי כמה שנים
התחלתי גם אני להפנים
את היופי בשרשור זה
שבזכות אבי וממזר הוא כזה.
וכאן את ברכותיי אומר
לשנה חדשה כלומר
שירבו זכויותינו כרימון
ונשמח ונחגוג המון
שנה מתוקה וטובה
לכולכם ממני באהבה
המשיכו לחרוז כאן חרוזים
ולכתוב שירים עם רמזים
ממרב עמירם שלאתר מנויה
לשנה הבאה בירושלים הבנויה
[ליצירה]
---
לרווקה אשר חורזת
- זוהי אכן גישה נועזת
לדפוק על דלת שדכנים
ובכן...לי יש שלושה בנים
אחד מורעל על הצבא
(והוא לפני שרות חובה!)
שני - בעקבותיו כבר בא
שלישי - בעקשנות רבה
טוען שלא ייתן כתובה
לפני היות ל...בר מצווה
ראשון טלה, שני הוא שור
והשלישי - עקרב טהור
ובכן...אמרי ..בין השלושה
במי תרצי ? בחירה קשה???
[ליצירה]
נשמה - השורה האחרונה לא הפוכה. המילה "רחוב" מתחרזת ל"פרנקובסק" מכיוון שהאותיות "סק" של פרנקובסק הם בשווא נח ולכן אינם מורגשים בהגייה. יהורם טהר-לב בספרו "מדריך לכתיבת שירים ומאקאמות" כותב: המשוררים של השירה העברית החדשה - אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג, רחל ובני דורם.....גילו לנו...שהאוזן שומעת בצורה בולטת לאו דווקא את העיצור האחרון של המילה, אלא את התנועות והעיצורים שלפני האחרונים. ולכן מצאנו אצלם חרוזים כמו "לוכדת" ו-"חדר" (אלתרמן - פגישה לאין קץ) ו-"אבן" עם "יושבת" (נעמי שמר, ירושלים של זהב). ולכן גם "רחוב" ו"פרנקובסק" לחרוז כשר ייחשב.
תגובות