לפעמים מתפרץ -
לדמיון, סוף שחור
ואתה מתכווץ
ונרתע לאחור
ובגבור מועקה
גם אתה כבר מסכים
שהשמש תשקע
ולעד לא תשכים
אך עוד זנב הרוח
רודף זנב ענן
וריח תפוח
מציף את הגן
ושטות הסירות
מול חופים רחוקים
ופלחי הפירות
כמו אז - מתוקים
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- ובכן...במדריך טהר-לב לכתיבת שירים ומקאמות (הוצאת הד-ארצי/ספריית מעריב) מוקדש פרק שלם לנושא המקאמה...והאמת היא שיצירה זו (כמו גם רוב היצירות המופיעות תחת סיווג זה ב"צורה") לא בדיוק עונה להגדרה. מקאמה היא סיפור מחורז בחריזה פשוטה ובסיסית (חריזה לסרוגין, כמו ביצירה זו נחשבת למשוכללת מדי בשביל מקאמה) וללא שמירה על משקל. רוב היוצרים כאן ובכללם גם אני התייחסו למקאמה כאל דקלום מחורז עם מסר פוליטי או סאטירי. חיים חפר למשל כותב בידיעות אחרונות מקאמות אמיתיות, אבל דידי מנוסי, הכותב מעבר לדף, משכלל את החריזה והמשקל לרמה שמעבר למקאמה. איך תגדירו איפוא דיקלום בעל חריזה משוכללת ושמירה על משקל, אשר נושא בחובו מסר פוליטי או חברתי? אני לא מצאתי בקטגוריות שבאתר, קטגוריה קרובה יותר ממקאמה- ולכן בלית ברירה אני משתמש במקרים אלה בברירת המחדל של "מקאמה". [ליצירה]
- [ליצירה] כאן מרב כאן מרב "איזה חג תאהב" אשר כבר שנה עוקבת על שרשור זה ומתלהבת אומנם איני כמו אבי שיודע הוא לחרוז להפליא אך אולי קיבלתי בתורשה את המוזה שלי החדשה כי אחרי כמה שנים התחלתי גם אני להפנים את היופי בשרשור זה שבזכות אבי וממזר הוא כזה. וכאן את ברכותיי אומר לשנה חדשה כלומר שירבו זכויותינו כרימון ונשמח ונחגוג המון שנה מתוקה וטובה לכולכם ממני באהבה המשיכו לחרוז כאן חרוזים ולכתוב שירים עם רמזים ממרב עמירם שלאתר מנויה לשנה הבאה בירושלים הבנויה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מה לעשות אבל גם לתינוק מת יש רגע של הולדת, ואת אורנה,לקחת על עצמך את המשימה לחלוק איתנו את החוויה הקשה. סגנון הכתיבה קולח וסוחף. יישר כוח. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה שחזרת לחרוז כאן ממזר אך משום מה אתה כבר אינך מחזר אחרי גיבורת השירשור מֵרַבתֵנוּ (אשר במקרה - או שלא - היא בִּיתֵנוּ!) אז האם יש כאן רמז ממזר ממזרון שמצאת כבר את השידוך הנכון? ואם כך - זה אולי גם הזמן לגלות עם מי כבר נכנסת בברית הכלולות? ואשר למרב - מחזרים לה לרוב, אך אין מחרזים כלל - וזה כבר לא טוב! במילים אחרות, לחיזור וירטואלי היא לא תתנגד (כך ציפור לחשה לי) אך אם בחיזור אמיתי כאן תחפוץ תצטרך אל סופו של התור שוב לקפוץ! [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אין מילים בפי. שיר גדול מהחיים. ואם תבדקו היטב, תראו שאני לא בדיוק אחד שסתם מפזר פה מחמאות באתר. ואגב כלנית - צופיה - אחת אפס לכלנית. גם אלתרמן למשל השתמש ב-שמה. לטעמי שמה גם יותר מתאים לשירה מאשר שם. ולא - אין כאן אילוצים ולא צליעות. פשוט שיר מושלם. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- כשרון ! [ליצירה]
- [ליצירה] נשמה. כן. באמת. כל המשפטים מצוטטים כלשונם משיחון עברי-רוסי מהדורת 2005 [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה- ועכשיו גם הכנסת את מומו לעסק??? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- טל רעות - כל הכבוד! חריזה שנונה מאוד גם שקולה, גם מסורגת (כך את גם כיפות סורגת ?) ועכשיו...וברצינות... לעסקי השדכנות... למירב שלושה אחים שעוד לא משודכים ושיבעה (!) בני דוד ודודה בינגו! הבה ונרקודה! והרי פרטים קטנים: האחים - עודם קטינים. בני הדוד - הם בני תורה ולהם - כיפה שחורה ואליבא בני הדודה - אף כיפה כבר לא במודה! יש אבל בן דוד אחר שבישיבת הסדר, (וב"איזה חג תאהב..." בשירשור דנים עליו!) נו, אז טל, מה את אומרת? ובמי את כאן בוחרת? בקטין? בן בית-מידרש? בן הסדר? או ב-דתל"ש ??? והעיקר והעיקר... מי מאלה בך ייבחר ??? [ליצירה]
- [ליצירה] אפילוג כבר תם הוויק-אנד כאן בחו"ל צריך לחזור אל המסלול וגם מרב בת-הנדודים צריכה לחזור ללימודים לכן לכל המשרשרים (ובמיוחד לממזרים) נאמר תודה על הפיוט בא זמן לשוב לפרטיות! וכדי ש- להסיר ספק נאמר לכם משם הרחק: מרב איננה למכירה והיא בת-ישראל כשרה! לא בת-תימן וגם לא צפונית כי אם לעת-עתה "קייפטונית" והיא איתנו מתעתדת לחזור בסוף גם למולדת! וכהוכחה לכך פה שמתי שוב שיר ראשון שכאן פרסמתי ראשון פרסמתי - לא בכדי כי שמו הוא נוף מולדתי: באבי המזדקן כבר זרקה שיבה טובה שם הבית מתרוקן שם אימי האהובה אורלוגין עודו נושם כל שעה עודה קצובה בעצבות שאין לה שם כאן נולדתי, כאן אגווע מקצה ועד קצה בעבותות אהבה נקשר אל נוף מולדתי נבלע בתוך כאבה אם ארצה או לא ארצה הייתי כאן בעבר בטרם עוד נולדתי הייתי כאן בעבר עד קצווי הזכרונות עוד מושיט ידי לגעת עד קצווי אלפיים שנות בארץ חרבה עד ליום שהוא לא יום תפילתי מתגעגעת עד אשר יבוא הלום האיש שעוד לא בא כאן ביתי, כאן רחובי כאן באבן חצובה ונרשמת בתווים ילדותי העצובה בקירות אזוב עולה באוויר צינה שלווה כאן אשוב ואוולד כאן ודאי שנית אגווע [ליצירה]
תגובות