מתוך בקע צוקה
צמח ישועה רבה
כמו ניצן מגדם שורש
אשר נגדע באיבו
והוא עולה מעלה
כלפי רקיע תכלת
כמו עם העולה
מתוך אלפי אלפיו
הוא צועק בקול גדול
ועמו כל דורותיו
אבות ואמהות
אני כאן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
-----
ציפורי לילה וזמרתן
ישובבו נפש ירח
ירח בודד ברקיע
הנושא אליהם עינו
וחפץ להיות להן
לקול שלישי
:-)
ואו -השיר הכניס בי מוזה:-) (זה קורה כבר בפעם השניה)
[ליצירה]
חי חי חי!
בזמנו היה לי דיון מעניין עם זוג על ההבדל בין קיפי בר קיפוד הנאיבי והקליל משהו, לעומת אופניק המסורבל והשלילי הרואה הכל בזווית עקמומית...
ועל כך נאמר:
"חייב אניש לבסומי עדלא ידע בין מוישה זיכמך למוישה אופניק"
[ליצירה]
---
לי נראה כי הכיבוש הוא כקתרזיס עבורך ועבור השמאל הקיצוני מיליטנטי, שאלמלא כן לא הייתם יודעים את נפשכם הכיצד לתעל אל תחושות האשם הכבדות שלכם על היותכם קיימים כאן על אף הכל.
מיותר לציין כי תחושות אשם היו מנת חלקם של יהודים רבים בכל מהלך ההיסטוריה, עוד לפני היות ה"כיבוש"
[ליצירה]
מלא משמעויות:
אור שחר הפציע- אולי שמו שחר אולי שמו אור והוא נפצע.
הקניון הומה חיים -עוד חלל נוסף. בניגוד לחיים שמפעמים. נקטע הרצף במילה כה עצובה וטעונה -חלל
[ליצירה]
מאוד שמאלנית וגם מקללת! הו, כמה מתאים! כמה דוגרי.
מכתב גלוי מהדמות ההוללת של שלי לדמות שהיא בדיוק ההיפך הגמור, דמותה של בתש. והמקשר ביניהן - אמיתיות!
תגובות