צריכים היינו לבכות
היום ראיתי
שיֶיֶרת-ילדים בקיטנה של קיץ
ארוכה ארוכה...
ונער אחד נוהג בם
תלבושת אחידה להם
ואותו הילקוט על גב כולם
וכשהמבוגרים עוברי הדרך
הביטו בהם וחייכו
לנגד התום
כשהם חייכו אני
חשבתי לעצמי
שצריכים היינו לבכות.
[ליצירה]
צריכים היו לבכות
אז בכיתי.
שלוש פעמים קראתי את השיר.
שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת.
האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות.
שיר מצוין. מחלחל בעדינות.
[ליצירה]
רק רציתי שתדע
שבטירוף היומיומי והלחץ לקראת --- הרבה דברים שיש לי לעשות.
אני כאן
ואני קוראת ורואה את היצירות שלך.
והן נהדרות בעיני.
אחת-אחת...
סוערה.
[ליצירה]
רבותי, החגיגה נגמרת.
הנה המשורר מחרז חרוזים
וכל חכמתכם פתאום נעלמה
כי אם הייתם מעט אובייק טיבים
הייתם שואלים למה ועל מה:
למה זה משנה בכלל מה מרב אוהבת וכמה
ועם מה כן ועם מה לא כן מחר לא היום
ולמי היתה אי פעם בתולדות האומה
דודה שנשמעת כמו עצירת פתאום
ועוד כהנה וכהנה שאלות המון
למשל איך אפשר להעיז לא לאהוב את כל המועדים אותו דבר
ומה זה נצ'ס ואם בכלל יש מילה כזאת במילון
זאת לא רק קור אבשלום יודע מכבר
[ליצירה]
ימצחיקים, יומהולדת לשימון מה לא הוזמנתם? היה נפלא, שרנו קצת שירי שלום ושכחנו מהמצב.
חזן, החיים שלי מתקצרים מדברים כאלה אז אני מנסה לשחרר קיטור.אגב אני ער לכך שזה לא תמיד ידידותי לסביבה.
תגובות