העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אה, אם-כך אז- "נסתיו", ככה יותר מובן... אתה מתחיל לכתוב בסגנון של מישהו אחר פה באתר (שזה לא אני). לא שיש לי בעיה עם זה או משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] . זה הסתיו. הוא תמיד עושה את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ...מעורר מחשבה... אתה בטוח שאין איזו טעות בשורה הראשונה? ("נסתו לו בהדרגה"? אולי "נסתר"?) [ליצירה]
- [ליצירה] הופך ונהיה סתוי, לא? *. ואפילו הסיכום נהיה זמני? [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד אמיתי וחזק, לדעתי "גלה כי הנסתר אינו תעתוע" - את זה אהבתי במיוחד. רק שנראה לי שעדיף היה, כמו בכל השיר, לחרוז משהו ל'רואה כעת הקמילה'. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עצוב. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- היום מישהו צחק בצפירה, ונתתי בו מבט חריף, מרחוק, והוא אמר בהתגוננות 'הוא מצחיק אותי', ושתק. הבעיה היא לא רק של הצופים היושבים בכיסאות ומשתעממים. הבעיה היא גם של הבנאליות והקיטשיות והסדר וחוסר-האותנטיות בטקסים האלה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא זכרתי שכבר קראתי... מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] --- איזה מקסים! ולא אפרט כי אין מילים. אבל פשטני מדי לקרוא לשיר לירושלים. [ליצירה]
- [ליצירה] -- מסופר על נחמה לייבוביץ' ז"ל, שפעם הוזמנה להרצות בבית-כנסת, והיתה בו מחיצה בין גברים לנשים. כשקמה להרצות עשתה זאת בעזרת הנשים, על אף בקשת הגברים שתבוא להרצות בעזרתם. וכך הרגישו הגברים כנשים. נחדמות התחושות שבקטע, את הסיום הנובע מציניות לא אהבתי, ונזכרתי מעט בהתאלמות של רעיה: http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=6073&code=50 [ליצירה]
- [ליצירה] --- נורא נחמד. זה קטע שצריך להתפרסם, הוא יכול לשמש כבסיס לשיעורים, פעולות וסדנאות. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך ה' יש סיבה שבחרתי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הקספ = הקסם, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] זה את כתבת או איזה רב? כשאני כותב משהו, אני חושב איך היה ה' מרגיש אם היה קורא אותה. יש כרגע יצירה אחת שלי שאני לא שלם איתה (נכתב בשיעור גמרא) [ליצירה]
תגובות