העולם נסתו לו בהדרגה
לקראת המדרגה
אוויר משנה אווירה
כמקווה טהרה
קור מקפיא עצמות
ומעורר עצמיות
חודר אל העור
נארג אל האור
יום הרת העולם
משפט כל ישות
קרב ומקרב
והסתיו כה טהור.
[ליצירה]
---
התכוונתי: לא לראות את הנורמה בפוסלת המחשבה העצמאית ומשטיחתה, ומביאה לבחירת הדרך ללא בחירה.
ואם זו הדרכה כללית, יש בזה כשל לוגי, כיוון שאז זו הנורמה ואין נורמות אחרות.
אבל אני עייף עכשיו, נראה לי.
(לשם שינוי? גילויי חיבה? איזה יופי.)
[ליצירה]
---
מאוד אהבתי את הפיסקה הראשונה. באמת צריך דבר
כזה.
(בייחוד אחרי חוסר שינה)
אפילו כתבתי על זה פעם שיר, שאני הולך לקרוא עכשיו כי נזכרתי בו.
ואולי המטען הזה הוא טיול עם שירה וניגונים?
[ליצירה]
---
אני אוהב לכתוב קטעים כאלה, להתיישב עם דף היכנשהוא ולתעד.
וזה בירושלים שלי, וחמוד.
אהבתי את הסבתא השלווה. אפקט העדר כתגובה לשינוי תמיד מעניין אותי. הסבתא השלווה היא בטח אדם מאוד מאושר ושלם עם עצמו.
תגובות