אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
==>
אם לא היה חושך- לא היה אור, כי לא היה מה להאיר.
ואם תדליקי פנס באמצע היום, זה לא יוסיף שומדבר.
רק כשיש חושך, אנחנו מבינים כמה אור יש, בעצם.
נפקא מינה- בשעותינו הקשות, כל הטוב מתגלה. ורק להסתכל מסביב- ורואים כמה שזה נכון.
בקיצור--
אופטימיזם.
[ליצירה]
כי יותר קל,
הרבה יותר קל למות למען העם על קידוש השם,
מאשר לחיות את החיים הנוראיים האלו. האווירה בסוף המגילה כל כך חברותית. מרדכי, אסתר ואחשוורוש "ביחד" (במיוחד במגילה של אורי פינק :), ואסתר לא יכולה לחזור אל מרדכי. היא מחוייבת להישאר נשואה לגוי. ומעתה, כל בעילה ובעילה נחשבת מרצון.
נשים הן לא כוח. מה היה היחס אליה בכלל. חלופות-מכתבים עם חכמי ישראל. אישה עם כבוד? שוות-מעמד לאחשוורוש? בקרב עמה, ודאי שיותר ממנו. אך מצידו? העניינים האלו כל כך מסובכים.
חודש טוב, שיהיה.
מישה.
מישה.
[ליצירה]
אני לא מאמינה!!
אני הראשונה שמגיבה!!
מרק, תהיה בריא. אתה פשוט מוכשר!!
(למען לא אהיה בורה עד הסוף ממש, זה כאילו סוג של פארודיה על מאטריקס?)
מחכה לפרקים הבאים בכליון עיניים,
עדי.
[ליצירה]
...
בד"כ, הקטעים שלאורך כל הקטע לא יודעים על מה מדובר ועל ידי כך רוכשים את הרגשות שאחר כך מושלכים על המשפט האחרון, זה מעצבן. אבל הצלחת לעשות את זה מעולה. רציני, טוב, נוגע, הכל. אהבתי. (נו, והמסר, כמובן.)
[ליצירה]
אוי, אל תהיו קטנוניים. שכחתי לשים חיוך. אז הנה:
(;
שי, הזכרת לי את הילדות היום בקיטנה, אפינו פיתות ואז אכלנו אותן, עם שוקולד. והן בכוונה ליכלכו את כל הפה ואת כל הסביבה במרחק של קילומטר, ולאחת התלכלכו אפילו הרגליים.
תגובות