מתהלכת בחשיכה
לאור נר
היחידי,
עטופה בפיסות
של חוסר
ודאות.
מנסה לשווא
לגשש את
הבאות.
הדרך
אינה זרה
לי,
התהלכתי בעבר.
דולה טיפות
זיכרון נשכח,
צועדת
ורגלי יחפות.
נני אחרת
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את משתבחת עם הזמן :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! גמלי זה קורה... לפעמים מרוב שיש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה להוציא בסוף הכל נהפך לסלט אחד גדול ולא יוצא כלום... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התגובות :) בנימין, אם לא היית מובטל ש... או בורג קטן במערכת שקובעים את סדר יומו... אלא היית מישו, פשוט, שרוצה לחיות את חייו בשקט, בפינה שלו... רק שלכמה אנשים הפרצוף הנחמד שלך מפריע... אז זה גם היה מפריע לך? קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] זה העניין, כמו שאמרת השיר יכול להתאים להרבה אנשים. בכוונה לא יעדתי אותו למישהו מסויים, למרות שהוא כן נכתב על מישהו מסויים, בגלל שהוא מתאים לי להרבה אנשים... כנראה מאותה סיבה אני לא מוצאת לו שם ראוי... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את השירים האלה שלך... אולי כי אני מקוה שמישהו יכתוב גם לי פעם שירים כאלה... הייתי מחליפה את שתי השורות האחרונות כדי שזה לא יהיה חרוזי מדי... את ה"עולם חדש" עם "אוכל לבנות". ואל תדאג, היא תבוא :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכם! [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... הייתי אומרת שדבר כזה בהחלט יכול לקרות... אבל כמו שאומרים... אסור לפתוח פה לשטן... בהחלט אפשר לעשות מזה סרט ;) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו מצטערת על התגובה המאוחרת אבל רק עכשיו ראיתי את התגובות שלכם :) אוקיי... לא באתי ללעוג לשום דבר חו"ח, גם לא למדתי את הדברים לעומק בשביל להגיע למצב שאני לא מסכימה איתם וגם אם לא הייתי מסכימה לא הייתי לועגת. ולשיר עצמו... ממש קשה לי להסביר את עצמי אבל אני אנסה בכל זאת. השיר מדבר על אישה שהתחתנה, היא ובעלה בנו בית, הבעל מת והיא המשיכה הלאה. השיר הוא אירוני כי הבעל הוא בעצם זה שלוקח ומחליט כביכול אבל האישה היא זאת שנשארת וצריכה להמשיך הלאה. אני מקווה שזה עזר להבין קצת ואם לא אז תגידו ואני אנסה להסביר את זה שוב :) ותודה... [ליצירה]
- [ליצירה] * אוי האור הזה... אצלי תמיד אחרי הדמעות מאיר האור. ברוכה הבאה :) [ליצירה]
תגובות