תאמין לי מתוקי, היית התחליף הכי טוב שיכולתי לבקש לאהבה.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי זה דוקר עם השפיץ של הק' או עם קרני הקרינה שיוצאת מהמסך. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר דוקר בסרקאזם שלו. וזה מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) העלית לי חיוך ענק. מתוקי (בשורוק ובמלרע), ככה אני קוראת לאחיין שלי.. מנסה לדמיין אותך אומרת לו את זה... ד"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי דוקר בפסימיות שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק לאללה פילוסופי עם פאנץ' פו הדובי. בתור אחת שהייתה חננה רצינית בתיכון, ומאידך לא טרחה לחכות עד עשר כדי לאכול את הסנדביץ' שלה, ובאופן כללי לא הכי מסתדרת עם גבולות שרירותיים, אני לגמרי מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] לויקינג שלא ידע מה זה חורף היי, עשית לי פלאשבקים לטיול הסקנדינבי שלי. כל המקומות, ההיסטוריות. מאיפה לך זה? ויקינג נסתר... [ליצירה]
- [ליצירה] מעט מאד גברים יכולים להיכנס לראשה של אשה צעירה ועוד קרבית. "ילד" עשה זאת לא רע בסיפורו (בהמשכים) "גשרים" ועכשיו תורך. כל הכבוד. כאילו לחזור למחנה 80. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מזמן לא קראתי פה את הדברים בעיון, אבל תמיד מעניין לגלות פוטנציאל. אם סיפור על אולפניסטיות עשה לי את זה, זה אומר הרבה. ההיאחזות בחפצים ובמחשבות המוזרות (מוזרות אבל שלי) במקום שמקדש את החשיבה ה"נכונה", הקולקטיבית וההליכה בתלם. [ליצירה]
- [ליצירה] זיכרון אחר שיר זיכרון אחר. אותם אלמנטים ומילים שחוזרות גם בשירים הרגילים - דוממת, חיוורת, תמונה מחייכת - ובכל זאת השיר הזה מאפשר אשליה מתוקה שהחיות גוברת על הכיליון. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שאף אחד לא התייחס לתיאור הכה פולני/בורגני/אופייני של משפחות שאנחנו מכירים מהבית (שלנו או של אחרים). בעיניי דווקא זה ההיבט שאם היית שם עליו את הדגש בתיאורים, היית מגדיל את הניגודים בין הרוחניות המופרכת של הבן הנזיר לבין הבורגנות המטומטמת של המשפחה. לפיכך היה הופך הסיפור למשעשע ואירוני הרבה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מסע אחר החלטת לעשות לנו מסע אחר, בדיוק במסלולים אותם ידעתי ואליהם התגעגעתי. מגניב. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע ומה עם השאיפה הבלתי פוסקת והניסיון המתמיד והצער המתלווה לכשלונות שבין לבין, הם לא נחשבים סממנים של יחידי סגולה? [ליצירה]
- [ליצירה] תגובתי חשבתי לכתוב את זה "במשפט אחד", אבל כשראיתי את השיר הזה שלך, ראיתי שזה כל כך מתחבר ודווקא מתאים יותר כתגובה, בהפוך על הפוך: כשיש לי יסורי מצפון על כל השירים שלא הספקתי לכתוב ועל הסיפורים שאפילו עוד לא התחלתי, אני נזכרת להתנחם בכך, שאני לפחות בינתיים, חיה אותם. when i'm 64 אני רק מקווה שתהיה לי היכולת לזכור ולפרק את החוויות שצברתי לכדי מילים. ומצד שני הן בטח לא יהיו רלוונטיות אז. ועכשיו הן כן? אתמהה. זה אולי שווה דיון בפורום יצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] הפניה לוודי אלן יש קטע דומה - קורע מצחוק על חיית המחמד שהוא החליט לאמץ, אמנם לא מכונפת אבל קטנה ושחורה אף היא - נמלה. אני אנסה לגגל משהו ואולי נביא לינק [ליצירה]
תגובות