אתם פוסעים בסמטאות
כמו צללים
כמו עיניים.
פיסותיכם משתקפות בי.
שברי מילותיכם.
נזהרת לא להפצע -
מילים חדות וכואבות.
מצרפת אותן,
אחת-אחת,
ומשתדלת להשלים.
עשרים שנה חיכינו.
עוד מעט
ותהיו אחד.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גמני לאהוב גמני מסרישי על מי נכתב השיר שאני לאהוב. :Q :) [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לך לא בטוחה שהבנתי, אבל קראתי מתוך הפרשנות שהחתלתול נתן לזה (תודה על ההפניה). מתוך זה, אין לי ברירה אלא להזדהות. נעים להכיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהב [ליצירה]
- [ליצירה] :] תודה לכל האוהבים:))) תגידו, הדברים שאני כותבת נהיו ממש לא מובנים בזמן האחרון? [ליצירה]
- [ליצירה] גמני. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן לא מובן. אני לא רוצה הסבר, רק לדבר אחד, ואולי בעזרתו אפענח את שאר השיר: מי נמעני השיר? אל מי את פונה? <ואם זה סוד כמוס אפשר במסרישי> יאיר, שגם כותב לא מובן בזמן האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יאיר:] קודם כל, מסרישי בדרך. שאלתי כי חשוב לי לדעת אם כן. אם אני לא אדע - איך אני אוכל לשפר את המצב? :] אז שוב, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דו-שיח חביב... מנסה שוב - זה הדבר הראשון שלך שאני קוראת, ולמרות שזה נחמד (ואין לי שום מושג מה ניסית להגיד בזה), אני חושבת שזה יותר מתאים להקרא "פרוזה", ולא "שירה". [ליצירה]
- [ליצירה] אויש. זה עדיין כואב כמו פעם. אולי אפילו יותר. וכל מי שחשב לרגע שאין אמת בסיפור הזה - יש ויש. והיא כואבת כל כך עד שהנשימה שלי נעצרת כל כמה משפטים ומאלצת אותי להפסיק לקרוא ולהחניק את ההזדהות שוב לפני שאני ממשיכה. הלוואי שהמציאות תוכיח לי שאני טועה. ואולי יש פה אגואיזם, אבל זה אגואיזם של שניים. מערכת של ניצול הדדי. וזה לא רע אם שני הצדדים רוצים בזה. "כי כזו את, חושקת דווקא בכוכבים ולא מסתפקת בירח". מדהים אותי כל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את שני הבתים הראשונים. ההמשך טיפה חוזר על עצמו לטעמי. בכל אופן, ברוך/ה הבא/ה! [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה. וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו. אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל". ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצא חן בעיני. בעיקר עם ההקשר של הכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] רק עכשיו אני רואה את זה! אוריה - תודה רבה לך על ההמלצה הזו! איש כשר - פשוט מדהים! בדיוק ככה מרגישים לי זכרונות. מדהים איך הצלחת לצייר את ההרגשה הזו. קבל בזאת את הערצתי הכנה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, מילון רק אתה מסוגל לתת לשיר כזאת כותרת... לא הבנתי כלום, אבל אפשר לתרץ את זה בשעה (עשרים לארבע, לכל המעוניין). אולי מחר. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון ששירה היא דבר סובייקטיבי, אבל היא חייבת להיות מאוד מדוייקת בסובייקטיביות שלה. שתגיד בדיוק את מה שרציתי לומר. לא משנה מה אחרים יבינו. העיקר שאני דייקתי את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] נ-פ-ל-א! קצת היה לי קשה להבין מה הולך בהתחלה (אולי כי אף פעם לא הייתי בחור ישיבה:]), אבל מהרגע שהוא מתחיל לספר זה פשוט נעשה מרתק. כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] אויש זה כל-כך חמוד! יצאת מהתסבוכת בצורה הכי אלגנטית שאפשר, הא? [ליצירה]
תגובות