הרוח לקחה אותי.
רוח יודעת לקחת בזמן.
הבועה שהייתי נסחפה,
צבעונית ויפה,
הרחק מהכאב שהייתם לי.
נזהרת מקוצים.
נזהרת מהקרקע.
נזהרת לא לנשום
יותר מדי אוויר.
אל תאיצו בי.
אני מתחילה למצוא את הבית.
משהו עומד להתעורר.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה:) (מדהים כמה אנשים מסתובבים פה בשעה כזאת בלילה...) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד חמוד חמוד. כרגיל אצלך. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... לא ממש הבנתי את הכל, אבל התחושה הזאת - להיות כלואה בגזע עץ, עיוורת וכורעת על ברכי... אני יכולה להבין את ההשוואה לזבוב המסכן. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לדעתי זה הרבה יותר טוב ככה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה! ותודה למישי אחרת שהגיבה על זה ונתנה לי את ההזדמנות לקרוא גם... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט... פשוט מעולה! מקסימקסימקסים!! ממש! תכתוב עוד כאלה! תשמע, אתה שם את סיימון סינג בכיס הקטן... ואיך שחיברת את זה לסיפור עם תמר... והתיאורים כל כך עדינים וציוריים. אין כמוך! מצטרפת לכולם ומוחאת כפיים פה בבית. [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, כן, שיגמר כבר. כן, בקרוב. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] למה למחוק?? גם לי, כמו לכולם כמעט, יש דברים שכתבתי ואני חושבת שהם היו טעות - אבל אני *לעולם* לא מוחקת אותם! אפילו אם זה מכאיב לקרוא אותם שוב ולגלות שפעם יכולתי לכתוב דברים כאלה - זה עדיין משהו שהיה פעם חלק ממני, ואני יכולה ללמוד ממנו על עצמי ועל מה שלמדתי והתקדמתי מאז. אני בכלל לא מבינה איך אפשר ליצור משהו ואח"כ להשמיד אותו. [ליצירה]
תגובות