בין שלוליות שדילגת,
פסחת גם עליי.
בין מי גשמים שטיפטפת,
ירדו גם דימעותיי.
בין קשת בענן שהדלקת,
זרחו קרני רסיסי רגשותיי-
באור יקרות
ולבן.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מתוק [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, שונה מאיך שהתייחסת לעניין עד כה. מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] רון- כבר שנים שאתה כאן, עם הסגנון הייחודי שלך, האמיתי, החווה, המתאר סיטואציות ונאמן למקור, זה כ"כ שונה, כ"כ אתה, נעים לקרוא, קל להתחבר. ביצירה הזו, הפסיקים עצרו אותי, הפריעו לי לזרום, לעניות דעתי מקצב השורות מספיק ומספק. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, שקראתי את היצירה לפני יותר משבוע, זה יפה וקשה, אמיתי וכנה. חזק, מאוד חזק ועוצמתי, דוקר קצת, מצמרר מעט. מעורר, בהחלט מעורר ומעלה שאלות, תהיות, מחשבות ורגשות. קטע לא פשוט אבל חשוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ארבע השורות האחרונות- הן יצירת מופת בפני עצמן!!! [ליצירה]
- [ליצירה] קסום. התכנים שלך מדהימים. לעניות דעתי, הבית השני- הוא שיר בפני עצמו והוא גם כתוב טוב יותר. הייתי מציעה את השורה הראשונה שו לכתוב: השירים שכתבתי לך- ואז את שאר הבית על שני חלקיו כיצירה עצמאית ומאוד, מאוד יפה. מופלא! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי במיוחד את הפסקה האחרונה "רק הנדנדה ממשיכה להתנדנד.... וכו'" השורות שקדמו לה- מצאתי אותן לא מלוטשות ובעלות תיאורים ילדותיים קצת ולא מעבירים מסר ו/או תוכן נוסף... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה! :) [ליצירה]
- [ליצירה] דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק. אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה..... שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?! רק טוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] לכיסוף- ריגשת אותי... תודה. [ליצירה]
תגובות