פשטני וחסר גמישות, הייתי משווה על הצד האימפרסיוניסטי.
לי, אישית, השיר לא חידש כלום, לא פתח לי קו מחשבה נוסף ולא סלל דרך חלופית לתוצאה.
הוא חורג מסגנון ה"הייקו" והופך למיני-נובלה (?)
המוטיב לא נשנה ואף לא פעם אחת [חתונה].
שתי שלמויות לשלמות אחת: זה טוב ? וכי מה עדיפה שלמות אחת על פני שתיים ?
בגדול, הפוטנציאל קיים, זקוק לליטוש ועיבוד תוצר-ידייך.
אך זו דעתי-שלי בלבד.
בהצלחה בהמשך.
פאתוס.
[ליצירה]
חתונה
פשטני וחסר גמישות, הייתי משווה על הצד האימפרסיוניסטי.
לי, אישית, השיר לא חידש כלום, לא פתח לי קו מחשבה נוסף ולא סלל דרך חלופית לתוצאה.
הוא חורג מסגנון ה"הייקו" והופך למיני-נובלה (?)
המוטיב לא נשנה ואף לא פעם אחת [חתונה].
שתי שלמויות לשלמות אחת: זה טוב ? וכי מה עדיפה שלמות אחת על פני שתיים ?
בגדול, הפוטנציאל קיים, זקוק לליטוש ועיבוד תוצר-ידייך.
אך זו דעתי-שלי בלבד.
בהצלחה בהמשך.
פאתוס.
[ליצירה]
משום מה בכל הקריאה הרגשתי כאילו יגיע בוקר שבו היא פשוט לא תקום.. זה כאילו הלך לקראת זה.
שמחתי לקרוא שלא.
צריך לחייך, ואז זה ישפיע בפנים. בדוק.
כתיבה יפה, זורמת.
[ליצירה]
;-)
לדעתי אם מישו לא היה בזמן הגירוש בגוש - סימן שהוא לא היה צריך להיות שם ושהמקום שלו היה איפה שהוא היה.
ובכל זאת - תחושת ההחמצה בהחלט לגיטימית ונראה לי משותפת לעוד הרבה אנשים.
[ליצירה]
לדעתי עצם השאילה מקרבת אותך לתשובה, זה מכניס בנאדם למצב של מודעות שהשאלה הזו קיימת וצריך למצוא לה תשובה.. כששואלים שאלה ואין לה תשובה ידועה מראש, יש הרבה אפשרויות לתשובה וזה משאיר פתח גם לדמיון.. :)
(התפלספתי קלות, אבל זה נראה לי דווקא נכון.)
תגובות