ואור לילה ואף
זוהרו של יום
לא ישיבו
נבגדת
אל חיק זה
שהרגה
כי לפתע
תחוש מחנק בין
זרועות
אהובה
ותשבע כי
לא תשקע עוד
בעיניו
של זה
שעורר
כאבה
ותבכה ותכאב ותחוש במחנק,
גם לבד.
[ליצירה]
משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו.
לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא?
שתמיד תהיי בשמחה :)
[ליצירה]
מקסים!!!
הדרך- מקורית כ"כ ותורמת באופן מופלא לשיר- מרגישים את העליה, את הטיפוס, ההתקדמות...
כתבתי כבר על יצירות אחרות שלך ולא אהסס לכתוב זאת שוב- עונג צרוף לקרוא את מילותיך!!! ברוך הבא!
[ליצירה]
היפ- תודה, שמחתי :)
איילה- עיניים רכות- במשמעות של מבט רך, ובעיני זו כן מחמאה. ובעניין הגברי- גבר לא צריך מבט אדיש/קשוח/מרושע בשביל להחשב גברי, אני רואה חשיבות ברוך וטוב בעיניים, אבל- הכל עניין של השקפה....
[ליצירה]
עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן."
תגובות