[ליצירה]
ואני הרבה יותר אוהבת את היצירות הנוטות לסוראליות, כמו זו. שילוב יפה של צבעים ברקע שחור, ומוטיב הציור אומנם מוכר, אבל (לפחות לי) לא נמאס אף פעם...
[ליצירה]
היי טל..
אני מגיבה אחרי שקראתי כמה וכמה פעמים.
מדהים איך את מצליחה להטריף את כל החושים, לגעת בכל הנקודות הכי כואבות, הכי חבויות.
את חושפת הכל.
תודה.
[ליצירה]
.
אל תדאגי, בעזרת ה' הסוף יהיה טוב, ז"א זה לא שמיכאל פתאום יקבל הארה בחסד עליון ויהפך להרָמורניק צדיק ומצודק ויתחתן עם יעל וביחד הם יקימו בית מדוגם בצדיקותו ויגדלו ילדים חסודים שכל בקשת ליבם היא להיות חיילים בצבאות ה',
אבל בכל מקרה זה יהיה סוף טוב.
בקשר לגשרים- אני עדיין מבכה את מות דוידי ומתאבלת עליו מדי יום ביומו אז אין סיכוי שאני, במו ידיי, אעשה דבר דומה.
[ליצירה]
.
רעות- אני לא זוכרת אם בתור ילדה דילגתי על התאורים בספרים אבל המחשבות האלו הן מחשבות שבאמת חשבתי כשהייתי קטנה.
אני זוכרת את עצמי עומדת ומפריחה בועות ולוחשת להן מילות פרידה ומנסה לדמיין את הארץ אליה הן עפות, וגם בים- מאז שאני קטנה, כשמגיע גל מלא בקצף, אני מתכופפת ומדמיינת שכל הקצף שמקיף אותי זו שמלת מלמלה מפוארת.
כך שזה כן יכול להיות במציאות.
(כמובן שלא האמנתי בדברים האלה *באמת*)
[ליצירה]
.
חייבת להגיב שוב.
איך עושים דבר כזה? איך כותבים ככה??!
לפעמים כשאני רואה משהו מושלם יש בי רצון עז לבכות, אז היה לי את הרצון הזה כשקראתי.
כל כך יפה.