בעזרתו.
לראות פרפר נמוג אל האור, טובל כנף בשובל זֹהר חיוור.
לראות מִזהב ערפל מתפזר ברשתית עד קצות ופרפר רווה-חיות כשיכור מסתחרר.
ולזכור-
כזאת היתה דמותי בעומדי לפניו.
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך רק תגובה אחת? משתפך, זה פשוט מטריף את השכל הכתיבה הזאת שלך, משתפך מזה, זה כפי שאת כותבת כמגע פרפר בכנף אור, או משהו בסגנון, ןבקיצור פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה מאוד. מעביר את התחושה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אחותי.. סחטיש עליך...[תמיד ידעתי שיש לך את זה..] -זאת עם השם שאהבת.. : ) נ.ב-לרגע חשבתי שכתבת לכבודי ת'יצירה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. ליטוף של קסם הענקת לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומשכר עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, תודה על ההערות, אבל יש בעיה אחת- אין לי מושג איך אני יכולה לתקן אותם, אז אם יש מישהו שקצת יותר מבין במחשבים ממני ויכול להורות לי את דרכי- אשמח מאוד... ואסתר- כן, התכוונתי לכתוב התחשמק, הטיה שאני מחבבת במיוחד אע"פ שאין לי מושג איזה מילים היא מחברת, אז אם גם בזאת תוכלו להאיר דרכי אשמח כפליים! [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש. אבל זה ממש לא צריך להיות ככה. אנחנו לא צריכים להעריך את הכתיבה שלנו ע"פ תגובות של אחרים. זה עושה הכל חיצוני כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] . טוב, בקשר למה שנאמר כאן על המורים- הגיוני שבאמת יש להם חלק מכריע ברתיעה מהמקצוע הזה אבל הם בהחלט לא הכל. היה לי מורה ממש לא נחמד (בלשון עדינה למדי) שתמיד אמר לנו להפסיק ללמוד תורה בגלל שמתמטיקה זה הדבר שהכי חשוב בחיים ופעם אחת הוא מאוד כעס עליי ש"העדפתי" ללכת לאזכרה של מישהי שנרצחה במקום להיות בשיעור שלו והוא היה קפדן בצורה לא אנושית ובכל זאת הוא ממש לא היווה חלק מכריע בסלידה שלי מהשיעורים האלה. אז, נכון. יש במתמטיקה המון עומק וחשיבה וכל הדברים שנאמרו כבר ובאמת אפשר מלא פעמים להתפעל מאיזה הוכחה חכמה ומתוחכמת אבל בכל זאת יש בזה משהו שנורא כובל למוסכמות ולמישור. טוב, נראה לי שכבר באמת מיצינו את הנושא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... משעשע משהו..... [ליצירה]
- [ליצירה] . עוד כמה דברים: 1) זה מכוון שהביטוי "מיכאל שלי" חוזר כל הזמן. וזה מכוון לקשר את הקורא עם הסיפור "מיכאל שלי "האמיתי. 2)"הפוסל במומו פוסל". אם קראת את הסיפור ומיד מה שעלה לך זה "גניבה ספרותית" זה מרמז עליך משהו לא עלי (וכאן אני מרשה לעצמי להיות בוטה. מותר לי לאור מה שאתה כתבת). 3)אתה יכול לומר שאתה לא מסכים עם המסר ועם המסירות נפש לתורה ולכבוד ה' יתברך אבל אתה לא יכול לומר זאת בצורה כזו כאילו שכל המסרים כאן אינפנטילים וילדותיים וחסרי בסיס. 4) אם יש לך מה לומר- תגיד. ואם לא- לפי דעתי צריך למחוק את התגובה הזו. 5)פעם הבאה תזהר לפני שאתה כותב כאלה דברים. מאחורי המסך קיים אדם שיכול להפגע. [ליצירה]
- [ליצירה] . מביט- קצת קיצוני לומר כזה דבר, לא? לא צריך לבזבז חיים שלמים בחיפוש אחר האמת. התורה נמצאת בכל מקום, מוצאים אותה מיד ואז נותר רק לחיות אותה. אמנם ה-"רק לחיות אותה" הוא לא בדיוק "רק" אלא קצת יותר מסובך מזה אבל לפחות זה לא בנימה פסימית כמו השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] * בושה ונכלמת שזו הפעם הראשונה שאני קוראת דברים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי כ"כ מה לומר, רק שהייתי פה וזה נגע בי. עמוק-עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה לכם על התגובות. זה עשה לי כ"כ טוב לקרוא אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומותיו- אין לי כח להגיב על כל מה שכתבת לכן רק אומר מספר דברים- התפיסה שלנו לגבי ספורת היא שונה בכמה מובנים. מבחינתי הסיפור, מעבר לגבולות הכתיבה, הוא אומנות, כמו לדוג' ציור. אני לא מנסה לכתוב דברים אמיתיים ודיאלוגים אמיתיים, לפחות לא במובן החיצוני של המילה. כשאני מציירת ציור אתה יכול לומר שזה לא הגיוני שהפרצוף שלה סגול, כי אין אנשים סגולים וזה גם לא הגיוני שהצוואר שלה כתום ובטח לא הגיוני שהיא מעופפת לה באוויר. זה באמת לא הגיוני אם מסתכלים על הרובד החיצוני אבל במובן הפנימי זה בדיוק מה שרציתי להביע כי המשמעות של הסגול בעיניי קשור ישירות למשמעות של הפרצוף בעיניי שקשור למשמעות של הכתום ושל הריחוף וכו'. אתה יכול לומר שזה לא באמת קיים אבל זה כן, במובן הפנימי של הכוונה. אצלי הסיפור הוא כמו ציור. זה לא משנה מבחינתי אם הוא יכול לחזור ככה בתשובה ואם האם יכולה להפתח כך. מהבחינה הפנימית זה מוכרח מן המציאות שכך זה יקרה. לגבי המקורות- מבחינתי הסיפור הוא לא התצורה המוגמרת. אני לא רואה את האידאל בלכתוב סתם סיפור נחמד. לפי דעתי הסיפור צריך לגעת בנקודות מסוימות שכולנו חווים אותם במובן כזה או אחר ועל גבי התשתית של הסיפור- להוסיף את ההתרחשות האמיתית שאחריו (כמו פסלי זכוכית חשופים). זו הסיבה שהבאתי את המקורות כי הסיפור אמנם נגמר אבל זה לא משנה. ההתרחשות האמיתית תקרה כשבאמת ניגע בדברים שעליהם הוא מדבר. אתה מצחיק, ברור שאני מביאה כאן את טל רעות. אי-אפשר לכתוב על משהו שלא חווית אותו או התמודדת איתו במובן מסוים. ואני מאמינה שאיכשהו כולנו מתמודדים עם הדברים האלה (בנתיבים שונים כמובן). אם יש לך בעיה עם הטל רעות הזו או עם התורה שהיא כותבת עליה- אתה מוזמן לא לקבל אליך את הדברים. הרבה מן הדברים שכתבת נובעים מהעובדה שלא פתחת את המקורות ולא למדת אותם. למשל- דיברת על הדרך בה חזר בתשובה. אולי במציאות זה לא יקרה אבל מצד הנפש שלו והאשיות שלו והדברים איתם הוא מתמודד- זה הדבר שהכי מתאים לו שבעולם. תפתח, תלמד ואח"כ תדבר. [ליצירה]
תגובות