אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
יש לך שירים שהם בעצם שורות רהוטות עם משמעות שאין לה תכלית כל עוד הם באים לבדם
תאר לך שהיית יוצר תהליך שמביא את הקורא בהכרח לשיר הזה או כל שאר השורות שלך
הסוף היה התכלית השורה הייתה מקבלת משמעות ותכלית
ככה סתם היא עוד שורה שכל אחד רואה בה משהו יפה כשהוא מגיע אליה ממקומו שלו ונתקל בסוף במילים שלך כאשר המשמעות שלהם לא יכולה להיות ברורה לו כמו שהיא ברורה לך
זה לא אומר שכל אחד לא יראה דברים מפרספקטיבה שלו
אלא שהוא יראה דברים דרכו דרכך דרך השיר. זה מה שאתה צריך לשאוף אליו אני לא יודע אם אתה שואף אליו או לא אבל ניראה מהיצירות שלך בינתיים שלא
ניראה לי אבל שאני טועה
[ליצירה]
קשה לי לחשוב - היכן ניתן למקם את הקטע, ארוך מדי, בלי צורה מובנת והגיון תבניתי, לא מתאים לשיר, ואם תכניס את זה לספר זה יראה ארוך ומלאכותי מדי.
ובתור קטע עצמאי ומהודר בזרימה ובעומק כלשהו - ניראה לי שהרעיון מפספס את המטרה, קצת קיצ'י מזכיר לי את שיר הסטיקרים שדווקא אהבתי.
[ליצירה]
מבחינה פיוטית השיר לוקה בחסר.
אין תחכום במילים.
אולי את מכירה את השיר -
גשם יורד על פני רעי
על פני רעי החיים אשר מכסים ראשיהם בשמיכה
ועל פני רעי המתים אשר אינם מכסים עוד
שיר קצר גדוש בתוכן ומשחקי מילים משמעויות ומסרים.
אין מבנה לשיר, אין חריזה, אין קצב לשיר, גם הקשר בין הבתים הוא לא טבעי.
הוא לא צריך להיות הגיוני משום שמדובר פה בתהליכים תודעתיים אבל לתהליכים הללו כן יש הרמוניה שבשיר הזה אין.
[ליצירה]
הינה קצת פסיכולוגיה
הינה האדם אומר אני רוצה להרוס את הכל חוץ מאחת
והשאלה היא - האם האחת הייתה מסכימה לדבר כזה האם זה רצונה.
אך התשובה לשאלה ואף השאלה עצמה לא מעניינת את האדם שרק חושב על עצמו - לספק את צרכיו בין אם יש לו צורך להרוס ובין אם לבנות.
[ליצירה]
את מי את אוהבת -
אדם. חבר. אהוב. שוטה.
ושוטה זה בערך הדבר היחיד שהדמות הזאת שכביכול את אוהבת אותו עושה. היא שוטה.
כל השאר זה רק סמל - אדם.
או ביטוי ליחס שלך כלפיו - חבר לך ואהוב שלך.
תגובות