בס"ד
שעת דמדומים,
דמים בדמים,
אחים באחים,
ודמעות...
שעת דמדומים,
כאבים כאבים,
לוויות על גבי לוויות...
שעת דמדומים,
הלילה יורד,
עלטה מוחלטת, כבידה,
שעת דמדומים,
אין השמש נראית,
וגם הוא כבר לא לידה...
הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר...
אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת...
מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב:
"אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם"
כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות.
זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
הייתי רוצה לבכות בתור תגובה, אבל קשה לי לכאוב יותר...
אבל את יודעת, אמה? גם בשעת דימדומים יש אור, גם כאן יש תקוה, יש לנו כוח, ויש לנו לאן ללכת...
מזכיר לי שיר מקסים שכתבת (והעתקתי ממנו משפט לפנקסי האישי) בו כתוב:
"אנשים קטנים הם בעל כורחם עמוד האש של העם"
כל כך אהבתי את המשפט הזה, עם כל הכאב יש בו מבט קדימה, מבט של שליחות.
זה היה חסר לי קצת בשיר הזה. אבל בעצם, צריך להיות רגעים של כאב כמו שכתבת, כי בלי שכואבים כמו שצריך, גם אי אפשר להגיד שהכל לטובה וכו'. לפני שנביט הלאה צריך לכאוב, צריך להרגיש חלק מהעם, כמו שאת מרגישה בצורה ממש מדהימה, (וגם כתבת מקסים בשיר). אבל גם אז אסור לשכוח שיש עוד תקוה, ועוד כמה רגעים נרגיש אותה...
[ליצירה]
גם אם זה היה סתם חלום וסתם "עוד אחד שלא יתגשם"
חשוב לחלום לנסות שוב ושוב לחלום כי יום אחד אפילו רק חלום אחד -סופו להתגשם.
את כותבת מיוחד מאוד...
[ליצירה]
קטע ממש חמוד...
אבל עדיין אני חושבת שגם אם לחבר שלידי יש באותם מילים ממש צ'ופר עדיין זה לא סותר את ההשקעה שניתנת לכל אחד מהחניכים/החניכות עצם זה שזה כתוב בכחול בכתב יד לכל אחד ואחד,
מה זה אם לא יחס אישי?!
ומה לגבי הקנאה שיווצרו ע"י צ'ופרים שונים?...
חיים יפים ומאושרים.
[ליצירה]
בתגובתך כתבת שזה מוגזם,
זה נורא לא.
זה נורא לא מוגזם-היה טוב,
כולם יודעים,חושבים,אומרים,שהיה טוב,
אבל אף אחד מכל אלה לא יפחד ממש כשזה יגמר-כי להם הכל חיצוני ולי,
לי זה בדיוק ההפך מלהיות חיצוני. קשר עמוק,שיתופיות גדולה, לכולם זה נראה כ"עוד משהו טוב"
ולי זה אולי הדבר שהיה הכי הרבה שתרם הכי הרבה שלימד אותי,שהכשיר אותי,
אם זה מעיק לך,זה לא כזה משנה,הקטע פה היה להדגיש את הטוב שהיה עפ"י כולם ושנחשב כטוב,טוב בלבד, ואילו לי זה הרבה יותר.
תודה בכל אופן על תגובתך הכנה .
תודה בכל אופן על תגובתך.
תגובות