[ליצירה]
ממש התלהבתי בסוף השיר. מין חיוך כזה שנמרח על הפנים ואתה לא יודע למה. די נועז, הייתי אומר.
לא הייתי מספר אותו לילדיי (כשיהיו לי, בעז"ה) אחרי השינה. נפלא!
[ליצירה]
וזה קרה כי זה היה צריך לקרות
ולגמתי ונספגתי בתוכך
ואפילו שירד
כאב
כי הרחבתי שפתותייך
וזרמתי ותוכך.
ועם כל זאת
החזקתי בידך
ובליטוף קל אמרתי
יבוא עוד
ויעבור.
[ליצירה]
לא יודע, אבל מתחבר לכעס שלך על דברים שאתה לא אמור לקבל אותם ובמיוחד אחרי שעושים מעשה טוב. זה ממש מקומם לפעמים.
אומרים שצרות באות בצרורות- בואי נקווה שהם טועים.
תגובות