מוקדש לך, באופן אישי
אם אתה מתכוון להתחמק
ממני,
בדרך כל - כך אלגנטית,
אז לפחות תן לי לעזור לך,
אל תעמיד פנים פתאום.
אל תתן לזה לנזול
לאט
לאט
לאט
עד שיבוא הרגע, שבו אבחין, שאני לבד.
[ליצירה]
אני ממש זקנה, או מה? חייכתי לתגובת הנסיך הקטן על החופש מצד הילדים, אז בתור נציגת ההורים אני מודיעה שגם אני ממש אהבתי.
אחד הדברים שאנחנו באמת מנסים לגדל את ילדינו לפיו הוא האופי של הילד עצמו. מקווה שנצליח!
(ואגב, בנושא זה מומלץ מאוד הספר של הרב אבינר תורת אימך, שגם תומך בדעה זו) בעצם, מה אגב? אני בטח הזקנה היחידה פה שנמצאת בצד השני של המתרס....
אז לילה טוב ילדים!
ולדנה: אהבתי! המשיכי כך!
[ליצירה]
ואאאווו.
כבר הרבה זמן לא קראתי כזה קטע מתוק וקסום גם יחד. ממש אהבתי את ריבוי הדימויים למרות שהקטע של אם בת היה היחיד שלא הסתדר לי. חוצמזה, ממש אהבתי וזה גם חמוד לקרוא מעין תאור מצב של סיטואציה שקוראת גם לך...
[ליצירה]
מושלם! שמת כמות נכונה של בצל מטוגן, פטרוזליה, מלח...
וברצינות: הקטע ממש טוב. הרגשתי שהייתי איתך שם, מופתעת בכל פעם שהופיע משו חדש, מנסה להזכר...
את אחלה בשלנית!
[ליצירה]
אולי זה בגלל השעה אבל אני לא בטוחה שהבנתי את הכל... לדוגמא: למה למות כמו החתולים? (ז"א: זה נשמע לי משפיל משהו, לא!?)
ובכל זאת יש בשיר משהו שאהבתי... אולי הדימויים? הציוריות טובה מאוד, והתמונה נורא עולה לי בראש כשאני קוראת אותו...
[ליצירה]
אהבתי את הזרימה של השיר. למרות שזאת סיטואציה מוכרת, הוא ממש מביעה ולא בצורה משעממת או חוזרת על עצמה...
השיר יפה, השאלה מה עושים עם המציאות!
דנדוש
[ליצירה]
דווקא מלך האריות!?
מסכימה לחלוטין עם מה שנאמר כאן לפני, גם אני שונאת את כל האלו שקוראים קודם את הסוף, זה יכול לעשות לי פריחה בכל בגוף.... מה שכן, הסיפור חמוד נורא וזורם טוב, יש לי רק שאלה לסיום: האם באמת עדיין קיים עלי אדמות מישהו שלא ראה את מלך האריות!?
[ליצירה]
אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם,
אבל
יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי.
היית לאחרונה במילואים?
תגובות