איזו מערבולת
של רגשות
ותחושות,
אולי אלו רק
מחשבות
ולמרות הסערה
הכל
כל כך
שליו
ורגוע כאילו
לא קרה
דבר
וזה מוזר
כל כך
מוזר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפייפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, מקסים- "עד זוב דם...." [ליצירה]
- [ליצירה] ותודה לאלול אחר שהעלה אותך למודעות שלי... נהניתי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, רוב התגובות הביאו גם אותי להגיב אני לא מסכימה עם שי שצריך להוריד את הקטגוריה הזו (שי-תסלח לי, כן?) אבל אני בהחלט שותפה לדעה, שסתם מורידים מערכה של קטגוריה נפלאה! כ"כ הרבה אפשר להכניס במשפט אחד (וכל כך הרבה הצליחו), אבל לא כל אחד ולא כל משפט ולפעמים זה בכלל יוצא שיר ולפעמים זאת מילה... אז ייתכן וצריך יתר סינון- אבל גם כל אחד לעצמו... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! גם האופן החזותי, גם הטקסט, גם השימוש בצבעים, האפשרות לקרוא כשורות, או לפי הטורים- מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] נושא כאוב ומוכר. לענין המבנה- ציטטות נפתחות- בלי לסגור אותן ולא תמיד עם הקשר, אין כ"כ מבנה מאורגן, נראה כי פרץ רגשות, הוא שדישן את היצירה הזו, גם סיווגה לא מתאים בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני ראיתי את הבית האחרון כנותן הסבר לכעס, דווקא ממקד אותו מבהיר על מי הוא ועל מה, אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד. אם כבר הולכים על ניסוח חיובי אז- "את הבאה- יקבל בלי פחד"... [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הייתי מורידה את הפסקה השניה.... חוצמיזה- רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
תגובות