[ליצירה]
חברים, היום זה היום!
"ביקור בית"/ שי דוידס
היום אתה מקבל חופשה
לצאת לסיבוב בחצר.
מעין ביקור בית.
היום זה היום שלך
אז בוא התרווח על הדשא
אכול מן התופינים
הרווה צמאונך במשקאות קלים
(הרי "קולה" אין לכם שם למעלה)
תנשום.
החליטו לקחת אותך בקיץ
בימים הכי ארוכים בשנה.
אז בוא
כיבוי אורות בשעה מאוחרת
אפשר לעשות עוד סיבוב.
היום זה היום
בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26.
אז אולי נצא
נשב על איזו בירה
נשמע מוסיקה טובה.
יש זמן.
שערי שמיים פתוחים לרווחה
נצא מן השער
נשכח את העבר
ונחיה את היום הזה
עד תום.
היום זה היום שלך
אז למה כולם כל כך עצובים?
[ליצירה]
תודה.
אני חייב לשתף אתכם במשהו.
אני כותב על חלום שחוזר על עצמו זו כבר הפעם החמישית. כל פעם בצורה קצת שונה אבל הגל הוא אותו גל.
זה קצת מפחיד, למען האמת. אין לי מושג ירוק מה עומד מאחוריו ולמה הוא מופיע, אבל אני תמיד מתעורר עם פעימות לב וזיעה קרה.
מה הוא רוצה ממני?
מה רומזים לי?
האם הוא טוב
או רע?
לא יודע.
שי.
[ליצירה]
(מנחם, החלטתי לפרסם את כל ההודעה ששלחתי לך.)
זה מדהים היצירה הזאת. לא הייתי אומר כלל בלגן כמו שנכתב באחת התגובות אלא יצירה שסוחפת מילה למילה על אף שאין הבנה מלאה. ואין צורך בה.
זו יצירה לקריאה חוזרת. אחת ליום או יומיים ואז נעלה התדירות לשבועיים. כי לא משנה מה התכוונת לומר- יש פעולה לדברים גם ללא הבנת התוכן המקושר למה שחשבת.
אני לא רגיל להתרגש ככה מיצירה ועל כך- רק רציתי שתדע.
תגובות