ברגעים של התכווצות רק הדבקות ב"הכל קורה רק לטובה" היא שגורמת לגברת פלפלת לצמוח חזרה |
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נתתי גם לחברתי לקרוא והרי תגובה בשמה: הדהמת, צימררת, ריגשת, נגעת, אל תפחד להמשיך להרגיש ולהאמין. והכי חשוב, תרגיש שמגיע לך כי נראה שמגיע! הלוואי עלי... ( ; כייף לה! א.ש. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, יוחאי, זה מעתיק נשימה. יכולה להרגיש את הכותרת בתמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] אמא יקרה, את פלא. מורכבות רגשית שכמותך, עוד לא ראיתי בנמצא. בצר לי, פתחת את סכרי, ברווחתי, העצמת תחושותי, וכל זאת, כמהלכת בין הטיפות, בגבול הדק שבין נדנוד לשיתוף. לשפעת ליבי אליך מילותי עקרות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה נועם. [ליצירה]
- [ליצירה] אופטימית יקרה, מכוחי ועוצם ידי כבר שבענו די. להגיד " להביא גואל" כמו שכתב/ה סתיו זה לעבוד על כל הדברים האלה על מנת לגרום להגעתו. לפעול מכוחו העצום של הקב"ה, זה שהוא מרעיף עלינו רגע רגע, ולהביא את הגואל כן כן, להביא. לא רק להאמין במיתוסים האלה, להשקים ולהעריב איתם ולפעול למימושם. אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, תודה על התגובות, ושוב איה אני מסכימה עם דברייך, עדיין לא מסתדר לי. אני חושבת שמשהו ב"מתאדה" לא נכון לי וכל כך לא מעביר את הרגשתי... אני צריכה לחשוב על זה עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] :) לעבור הריון, לטפח אותו בחום ואהבה, צירים, כאב, תסכול, שמחה... לידה. * איזה ילד חמוד, כן חמוד. אבל הלחי, מעולם לא ראיתי לחי כמו שלו, חייבים להוציא אותה, לתת לה את הזרקור המגיע לה, בלי כל השאר, השאר רק מחליש, או מיתור, או יכול להישאר לבד... "גיוואלד!!! הילד שלי.... להוציא, ילד בלי לחי, כן, היא באמת יפה בפני עצמה, והוא ישרוד בלי הלחי, אוי השם, להוציא? לא להוציא?....." ווואאההההההה, איזו לחי נהדרת, ללא ספק פלא תבל נוסף..... "אבל אני בכלל אוהב את הילד שלי עם שתי לחיים... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, זה טוב. כל כך מדוייק הריקוד ה"בינעולמי" הזה שלך. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] גדש לי את הגרון... [ליצירה]
תגובות