[ליצירה]
אני לא יכולה לנחם אותך מידיעה מוצקה ערוגה יקרה, אך מעיניו נראה שלא רק כך הדבר, נראה שהעצב לא הצליח לכבוש חלקת עולם בליבו, נראה מעיניו שהוא ידע התמודדיות, יתכן שלא קלות בכלל,
אך יש בהן חיים, חדווה, התרפקות, עדיין נהנה מהקסם שבדברים הקטנים, כן, גם מלנגב חומוס לבד, בשקט שלו. שאולי גם מהווה חזרה לזכרונות עברו, אבל ניגוב החומוס לא נראה ככאב שחוזר אליו, אלא, התענגות.
עומק מדהים בעיניים של כאב ושלווה.
לפחות כך בעיני,
מרתק.
נושא אלומותיו, אפשר הסבר לגבי ה"מקופח"?
[ליצירה]
נו נו נו אל תגרמו לפילוסופית שבי לצאת. מאוחר מידי. שייקה יקירי,השמש לעולם לא שוקעת באופן מוחלט. היא שוקעת רק ביחס אלי האינדבידואל. אבל חרוצה שכמותה, זורחת במקום אחר. כך גם האהבה שלך, היא תמיד קיימת לעולם לא שוקעת. לפעמים היא בלפלנד. אבל תמיד עובדת וסובבת. וחוץ מזה אני הכי הכי אוהבת בשקיעות ואחר כך. לא לא גם בזריחות. לא, תמיד. אבל במיוחד בשקיעות ואחר כך....
[ליצירה]
אלון, זה כל הרעיון. וכל כך ברור מה המקור של היצירה הגאונית הזו! פיקארד לא התכוון אפילו לא לרגע אחד להתהדר בנוצות לא לו, זו פארודיה גאונית ביותר ואני לא מסכימה לחלוטין עם דבריך. תקרא, תבין, תגיב.
תגובות