לוטפת חמדת הלב
לוטפת בעדנה
חובקת ברוך
לעת בלות הייתה
לוהטת כשושן
כפרח ארגמן
אהבה עד כלות
נוגעת בכנותה
נושקת ברכותה
קרוב לקצה המסלול
הנמצא בקרבת החוף
ומשם
אך גלי תכלת
רוגע
שמיים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שורות נגמרות ואני מתחיל. זו אמירה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] כל השיר הוא סיבוב אחד גדול מחשיכה לאורה... [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר מעניין בהחלט: בחלקו הראשון מדובר על העולם, שקיפות כעולם,גדלות כעולם. אך בחלק השני כבר מדובר במקום שבו אף אחד לא עובר ואף אחד לא רואה, חלק מאוד אישי ופנימי מן הסתם. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את תיאור הטבע שהבעת. תיאור סובלני ואמין של חילופי משמרות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יבוא יום ותלמיד תואר שני בספרות ינתח את פשר סימני הקריאה הכה רבים בשיריך (!) ועד אז, יום נעים! [ליצירה]
- [ליצירה] צודק, אלימות מיותרת היא לא לעניין. למרות הכל ומדובר כאן בחלאת המין האנושי, יש לנהוג עמו על פי החוק, אחרת לאן נידרדר? [ליצירה]
- [ליצירה] חביב אדם שנברא בצלם [ליצירה]
- [ליצירה] פחחחח... :-) זה אמור להיות פורום כתיבה יוצרת ולא פורום מעודדות של קבוצה זו או אחרת... לא הפכתי להיות רן ואף אחת (בוודאי) לא רוצה להיות שירן... [ליצירה]
- [ליצירה] חגיגה של צבעים אל מול השמש המפזת. הכל מתפרץ כמו רגשות, מתנחשל כמו ציור של ואן גוך! אבל לענ"ד המילה חינגה אינה מתאימה כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כחצי הונגרי כמוך, אני מזדהה... [ליצירה]
תגובות