לוטפת חמדת הלב
לוטפת בעדנה
חובקת ברוך
לעת בלות הייתה
לוהטת כשושן
כפרח ארגמן
אהבה עד כלות
נוגעת בכנותה
נושקת ברכותה
קרוב לקצה המסלול
הנמצא בקרבת החוף
ומשם
אך גלי תכלת
רוגע
שמיים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- שיירה אי אנה את הולכת.... רעיון מקורי בשיר מתגלגל כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] הדס- אכן כן. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כמו קללת בלעם -רצה לקלל ויצא מברך :-) אחלה של סיפור [ליצירה]
- [ליצירה] אני רוצה לראות היסטוריון "חדש" מצרי שינסה לחקור בריש גלי את הטרנספר שנערך ליוונים וליהודים של מצרים בשנת 1956 [ליצירה]
- [ליצירה] יש גם משהו טוב בלבד. ההתכנסות הפנימית, החופש חוסר התלות. אהבתי את החלוקה לאני ואתה . כל אחד נוטל את עולמו איתו ומותיר את השני. מעניין מה תהיה נקודת המבט של זה שנותר לבד ואיך יכתוב את שירו [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הסיפור נכתב לרגל 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ. [ליצירה]
- [ליצירה] תודות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ופקעת צפעונים מפליצה על פני קרביים וכבד! האומרים הימנו השלכה את נבלת הכלב המבחילה מיני מדרכה סרוחה עדי הטנקים ואשדות החשל! נבקע שחקים ברעש מבאיש! [ליצירה]
- [ליצירה] ננקרת על ידי נקר? הוא אמנם פער חור, אך גילה צוהר לשירה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- מדהים ביופיו, פיוטי ומושך לב! [ליצירה]
תגובות