לוטפת חמדת הלב
לוטפת בעדנה
חובקת ברוך
לעת בלות הייתה
לוהטת כשושן
כפרח ארגמן
אהבה עד כלות
נוגעת בכנותה
נושקת ברכותה
קרוב לקצה המסלול
הנמצא בקרבת החוף
ומשם
אך גלי תכלת
רוגע
שמיים
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר המדבר על דמות עבר הניבטת, מול הדובר המביט במראה, הדובר המביט שייך להווה, האדם שניבט שייך לעבר, במפגש יש תערובת של עונג ואימה,הוא -העבר נבלע בצורה דרמטית בתוך להבות המאיימות לבלוע גם את הדובר, ישנו (כמו בסרטי פעולה) מן פיצוץ ואחר כך התמונה מתחלפת בשקט ובגבע הר (שאנן לדעתי) בו מתחילים החיים החדשים
[ליצירה]
שינוי
כתבת:
על צמרות העצים,
חסידות, תשזורנה קֵן.
ומה עם:
בבתי המדרש
חסידים, ירננו על משכבותם
ורוממות אל בגרונם
ומה עם:
על גבי שולחן שבת
חסידים ירננו בטיש
האם חשבת על מוטיבים חסידיים בשיריך?
תגובות