לוטפת חמדת הלב
לוטפת בעדנה
חובקת ברוך
לעת בלות הייתה
לוהטת כשושן
כפרח ארגמן
אהבה עד כלות
נוגעת בכנותה
נושקת ברכותה
קרוב לקצה המסלול
הנמצא בקרבת החוף
ומשם
אך גלי תכלת
רוגע
שמיים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- ניתן ממש לדמיין את מה שכתבת אודות האיש [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין יש בכל אחד מאיתנו שירים שירים שלא ראו אור ועדיין שרויים בין עלטה ושחור או כמו יוסף בבור [ליצירה]
- [ליצירה] ---- נני שאינני שיר חמוד ביותר לכותבת חמודית ביותר שבת שלום וכה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] ---- פחחחח !!! :-) אולי נשלח משלוח דריידלאי בכדי לספק יראה לתושבי קקמאייקה [ליצירה]
- [ליצירה] ---- בכל זאת הערב אחת קטנה לאחר הדברים החשובים שכתבת. א. השואה הייתה גזירה ולא עונש, כי הדור של אז היה דור טוב לאין שיעור מן הדור של ימינו וגם מי שלא שמר את כל המצוות היה "א מנטש" (בן אדם) [ליצירה]
- [ליצירה] האור הנוהר הנשפך כמטר על בתי העיר שפניה מעלה נוהרת פניה מצפה לקבל את קרן השפע [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] -- תודה הסיפור עלה במוחי בעת שראיתי ואני רואה בשוק העירוני זקנות באות בימים/זקנים באים בימים הסוחבים סלים כבדים יותר ממשקל גופם, וכל זאת בשביל כל המשפחה הבאה בערבי שבת להתארח. [ליצירה]
- [ליצירה] --- את החורבן האישי שלו הוא כבר עבר. הרי ידוע כמה קשה לאדם בימינו אלו לעבור תהליך ממושך של היכרות והתחברות עם אהבה שתובילו תחת החופה. ממש כפי שאומר המשפט: "קשה שידוכו של אדם כקריעת ים סוף" והנה לאחר שקרע את הים הסוער בסיעורי האהבה, נפל הוא לתוך ים סוער של צער שלאחריו מצפה עוד ים שעליו לקרוע יפה היה שירך שהעלה בי רעיון לשיר חדש :-) [ליצירה]
- [ליצירה] קסום החורף בין לבין בין העבר לעתיד. ההווה נעלם מעינינו [ליצירה]
תגובות