דבקות
החזן הנודד
-
בן 34, נולדתי בבני-ברק, גדלתי ברמת-גן, בוגר ישיב(ו)ת-הסדר וצבא, בעל תואר ראשון ב'ספרות עמ"י' באונ' בר-אילן, משמש (כרגע)כחזן בדרום-אפריקה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וכמובן ש... ה-ב' היא בצירה, (לא, לא ציר של דלת...) לא בחיריק. שנזכה כולנו... הראל. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה. מזכיר לי את פולין (ואת הרב הנדלר :). [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים.. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, שמתי לב שהתווים הם באמת התווים של השיר... בכל אופן יפה מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] שמתי לב לזה שהחסידים לא " משתגעים " בניגון שלהם אלא עסוקים במשהו יותר עמוק - מצא חן בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נעים לקחת מושג פילוסופי "הכל זורם" (מי טבע זאת [שלא לומר: "בו"], זנון, תאלס?) ולצקת בו רגשות, רגשות של אהבה. אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] שמעתי פעם ממישהו... מישהו שהוא תלמיד-חכם, מרצה לתלמוד באוניברסיטה, שבימי-הביניים, באחת מקהילות שו"ם הזכורות לטוב (קהילות מפורסמות בתלמידי-החכמים שלהם, לא קהילות "פארש"...), היה ביכנ"ס שהיה מורכב כולו מנשים, וזאת- באישור הרבנים!!! ושלא תבינו אותי לא נכון, זה היה מ-א-ו-ת ש-נ-י-ם לפני שמחוללי התנועה הרפורמית חלמו בכלל להיוולד! ואני שואל: למה שלא יהיה כדבר הזה בימינו אנו, אההה??? [ליצירה]
- [ליצירה] אם יורשה לי... זה תמיד טוב להיות אופטימיים, השאלה היא: האם יהיה רובד נוסף באותו שיר 'שמח'... עליי להודות, שכבר קראתי הרבה שירים בחיי (אינני רוצה 'להשוויץ', חלילה), והשירים היותר עמוקים, היותר רב-רבדיים, הם דווקא השירים העצובים. אם תצליח לכתוב שיר אופטימי ומלא שמחת-חיים, אך יחד עם זאת- כזה שצופן בחובו עומק נוסף (שאיננו מורגש כל-כך בקריאה ראשונית)- אשריך! [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... יש עלייך, אחותי, יש עלייך... לא התעמקתי כל-כך במה שהסיפור בא להביע, אבל אין ספק: יש עלייך, אחותי, יש עלייך... [ליצירה]
- [ליצירה] הסיפורים שלך... "משהו-משהו!" וסיפור זה- ממש ברוח סיפוריהם של חיים הזז ויוסף טביב (שהרבו לכתוב על תימנים, כידוע...). [ליצירה]
- [ליצירה] ווואאווו!!! שירה אירוטית במיטבה! (ושלא יבינו אותי לא נכון: שירה אירוטית- כן, שירה פורנוגראפית: בהחלט לא!) אהבתי, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] הלו מנחם... יש פה איזה מקרה פאתולוגי... לטיפולך הדחוף! [ליצירה]
- [ליצירה] הה, אהבתי אהבתי אהבתי! זה נכון, לצערנו, רוב המקובלים בימינו- ראויים לשמם על-שם ה"קבלות" שהם נותנים לאחר שמקבלים את הכסף... אוי, כמה שאני אוהב שירים ציניקאנים כאלה, המפרטים את כל העוולות בחברה (ובחברה הישראלית, בפרט). יומנעים לך, החזן. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, כמה שהייתי רוצה לפעמים להיות אירי שכזה! [ליצירה]
- [ליצירה] הו, היצירה הזאת... מוטלת על-פני הקרקע כגוויל יתום זה כ-20 יום, ועדיין אף-אחד לא טרח לנטלה... בושה וחרפה! אין ספק, יצירה משובחת, המסופרת בפי תלמיד מתקופת המשנה. אנשים טובים, הגיבו נא! יש בה עומק רב ביצירה הזאת, וחבל שתישאר יתומה! ולך זר: זר ברכות, תבורך מן השמיים, וכל מילי דמיטב! [ליצירה]
תגובות