אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
כל כך אנושי!
יש פה חיבור פיזי אבל למעשה אין מפגש של מבטים, אני לא יודעת אם הבנתי נכון את הפרוש של השם אבל יש בתמונה הזאת המון עומק.
את ממש נהדרת!
[ליצירה]
אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
[ליצירה]
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
[ליצירה]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
יאיר, זה אכן צד שני של הבעיה- שנים של הרגלים רעים גרמו גם לנו הנשים לחשוב בצורה מעוותת, לפחד במובן מסוים לעורר פרובוקציה במעשה לגיטימי (אפילו כאשר חותמת רב עליו!).
אוף.. כ"כ כואבת את הנושא.
[ליצירה]
אודיה וערוגה- בצילום המקורי המסגד חד יותר ובפוקוס, כרגיל..העלאת הקובץ לאתר פוגמת באיכותו.. אבל גם בצילום המקורי יש תחושת FLAT, אין עומק, ואני לא מצליחה להבין למה. קיוויתי שתוכלו לעזור לי.. (הבד הזה הוא סוג של יוטה שהתנפנפה מעל דוכן, צילמתי כאשר שקעה מטה-ולא רואים את זה בכלל בצילום..אולי מרחק היה עוזר?)
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
[ליצירה]
שם בדוי- זה כמו להפגין נגד ניסויים בבע"ח אל מול הכור בדימונה. נכון, זה חשוב, אבל זה לא המקום המתאים.
ניצן- לא, אמירה אינה מספיקה בכדי להפוך תמונה לצילום אומנותי. היא אמורה לבוא בנוסף לעיצוב ויזאולי: קומפוזיציה, מיסגור כלשהוא, מיקוד, עומק שדה וכו וכו.
[ליצירה]
מצטרפת לאודיה.. זה פורח, אביבי ונפלא עד מאוד, אך לא אומנותי. אבל..זו באמת משימה קשה ,לצלם טבע כך שישקף את החוויה האמיתית, כמעט בלתי אפשרית לטעמי. אל תתייאשי :-)
תגובות