אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
כל כך אנושי!
יש פה חיבור פיזי אבל למעשה אין מפגש של מבטים, אני לא יודעת אם הבנתי נכון את הפרוש של השם אבל יש בתמונה הזאת המון עומק.
את ממש נהדרת!
[ליצירה]
אני מרגיש צורך עז לצטט:
"אם תצלם אותם בצבעים, תראה את גוון בגדיהם.
אם תצלם אותם בשחור לבן,
תראה את צבע נשמתם"
או משו כזה..
הצילום עצמו יפה מאד, והכותרת- אין מילים..
הצלחת להעביר את תחושת הבדידות
של הילד (ילדה?), הטישטוש מעט מעיק..
יומטוב!
עומר
[ליצירה]
יא. זה מדהים.
אין, את פשוט אדירה.
איך תפסת את המבט הזה? את המבט הנודד-התוהה הזה? עצוב/שמח...
והכותרת.
פשוט נהדר.
הרעש בתמונה דווקא מוסיף, אבל גם הורס, אז אולי כן כדאי למצוא סורק חדש...
[ואני לא בטוחה שעדיף בש/ל, אבל בד"כ אני בטוחה שזה לא טוב, ככה שכאן זה טוב..]
[ליצירה]
צילום מתוק. אבל הכותרת, כשרואים אותה ללא התמונה, נראית לי ממש לא מתאימה... אני מבינה שרצית להגיד שהאם ותינוקה לבד, רק שניהם. אבל למילה "לבד" יש קונוטציות שליליות של בדידות, גלמודות וכו'. לי זה נראה דוקא חמים ואוהב ששתי הדמויות מצאו להן רגע אחד אינטימי.
[ליצירה]
התמונה צולמה ב"שירת הים" בנווה דקלים, ולכן הכותרת.. אודיה, אני חושבת שהכותרת היא חלק אינטגרלי מהיצירה ומכוונת את הצופה לכוונת הצלם. להעלות תמונה בלי שם זה לוותר על חצי ממנה..
ואגב, מה דעתכם על השם "ימין שמאל, רק חול וחול"?
ניצן- את המודל לחיקוי שלי ;-) ומרשים שאת זוכרת את כל ההתכתבויות כאן..
סרט הצילום הוא שחורלבן רגיל, נראה לי שהגוון הירקרק הוא בגלל הבוהק- היה המון שמש באותו יום ולא צילמתי ממש עם הגב אליה.
[ליצירה]
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
[ליצירה]
נחמד, ועם זאת חבל. יש בתמונה פוטנציאל עצום שהלך לאיבוד בגלל זווית צילום. צילום בגובה הכתפיים יוצר חד-מימדיות, במיוחד אם הרקע הוא בצבע זהה. אני חושבת שזווית נמוכה (אפילו עד כדי להשתטח על האדמה) היתה נותנת רקע כחול של שמיים= ניגודיות נעימה לעין, וגם מעניקה נפח לאובייקט.
המשיכי לצלם, כל צילום משפר אותך! :-)
תגובות