מקצה העולם עד קצהו
נמשך,
גם אם צפון היטב.
כמו יין עליו
חשמל נִסך
והוא שיכור
לא רואה דרכו.
רק היא רואה דרכו,
דרכה.
וכשנוצר המגע,
שום כח יותר לא יפריד.
כי בעצם
היתה זו תמיד
נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים.
מישי אחרת
-
סתם אחת.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה... נגעת בי... [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... הייתי מרחיב את המשל מעולם הפיזיקה קצת יותר... אולי זה יראה קצת יותר חנווני...:)) נראה כמו פירוש של ר' נתן לפיזיקה מודרנית... 'אבן שואבת' בלעז... [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי את משחק המילים בשורה השלישית. וגם באופן כללי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם מישהי אמרה לי שהיא "שומרת על נגיעה" (ולא שומרת נגיעה) בלי קשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, עמוק! בתחילה הייתי בטוח שמדובר במגנט עצמו וביחס בינו לבין סיכת המגנט ובעצם, עד הסוף אני לא בטוח איפה נגמר המשל ומתחיל הנמשל. [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מעניינת [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה מתחברת לסוף: מקצה העולם ועד קצהו- נשמה אחת שהושמה בשני גופים שונים [ליצירה]
- [ליצירה] , '? [ליצירה]
- [ליצירה] לא. "אך מהות הקשת נובעת מתוך עצמה" בייייפ, טעות. הקשת היא יותר קרובה לאשליה שתלויה בזווית ההסתכלות מאשר למשו שיש לו עצמיות כלשהי שנובעים מתוכה דברים. [ליצירה]
- [ליצירה] מה אתה מגחך? ב"ה האינך יודע שבאנטרקטיקה, בקור החודר דרך כל העצמות, כללל המוני האנשים שחיים שם מדליקים את הלפטופ בתוך האיגלו, קוראים את מילותיו של שמואל ירושלמי, ולבם מתחמם (עליו)? ומרוב ששיריו מדברים (או צועקים) על כל לב, אין צורך לתרגם אותם, לפי סימני הפיסוק, הכל כבר מובן! הנה, לדוגמא, שיר שתורגם לצ'רקסית: - ! , - - ; !!!!!! !! , - , ; !!! , - הרי כל קומוניסט שפוי (יש דבר כזה?), לאחר קריאת שיר כזה, ישר מתעוררים בו ניצוצות קומוניסטיותו והוא הולך להבעיר צמיגים כדי לחמם את הנשים החד הוריות שאין להן כסף לקנות מזגן משוכלל עם תריס נפרד לכל חדר שלא עושה יובש! [ליצירה]
- [ליצירה] נושא: אמרת כך: "לכן צריך לבחון כל סיפור ושיר גם דרך המשקפיים האובייקטיביות (של המבקר), בקריאה שניה. קריאה ראשונה ספונטנית - שניה ביקורתית. זאת לא הערה ביקורתית כלפי כל מאן דהו. אין אדם שפטור מהמקסם הרגשי הזה (ואני בכללם): אבל רק מעטים מצליחים להתעלות עליו." יש לי הסתייגות קטנה. לדעתי, יצירה (ספרות וכל סוג אחר של אמנות), מנסה להעביר הרגשה בעזרת כלים כלשהם. הקריאה הראשונה צריכה להיות ספונטנית. הקריאה השניה ביקורתית. אבל הקריאה השניה לא צריכה לנסות להראות שמה שהרגשת בראשונה זה סתם רמאות, מניפולציה רגשית, ואסור לך 'ליפול בפח' של הדבר האיום והנורא הזה. להפך. בקריאה הראשונה הרגשות עוברים או לא עוברים דרך היצירה באופן פחות מודע, והקריאה השניה, הביקורתית, צריכה לנסות להעביר את זה למודעות, ובה צריך להסביר מה ביצירה גרם לכל הרגשה. אם הרגשתי הזדהות, אילו כלים ספרותיים גרמו לי להרגיש את זה? אם השתעממתי ולא הצלחתי לקרוא את הסיפור עד הסוף, מאילו דברים באופן הכתיבה זה נובע? כלומר, הקריאה השניה לא מנסה לסתור את הראשונה אלא להבין אותה ולנתח אותה דרך הכלים של הספרות, או כל אמנות אחרת. אני לא חושבת ששייך בכלל לדבר פה על מניפולציות רגשיות. אין שום דבר לא בסדר בהעברת רגש בסיפור, או קטע, או מה שלא יהיה. חבל שאתה חושב שהתחברות לרגש היא דרגה נמוכה שצריך להתעלות מעליה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש תוכנות שעושות מעין ניקוי-רעש כליל. למשל הACDSEE שלי נוהג לעשות זאת, אם אני מבקשת ממנו. אבל הוא קצת כבד, והמשקל שלו לא משתלם. עדיף אם כבר להשתמש בתוכנה משוכללת יותר. ואם את מצלמת בדיגיטלית, תכווני את ההגדרות שלה מראש לרזולוציה נמוכה כדי שתוכלי להכניס לאתר. ואם את רוצה שתהיה לך התמונה הזו גם ברזולוציה גבוהה - תכווני לרזולוציה גבוהה, תצלמי, תכווני לנמוכה, ותצלמי שוב את אותו דבר. טוב, נראה לי שהתמקדתי יותר מדי בעניינים חומריים וטכניים והשארתי את כלל האומה קצת בחושך.. מסכימה עם המסר, וטוב שהסברת, כי לפני שקראתי את ההסבר הייתי יכולה לפרש את זה בדיוק להפך. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, משו. ב"ה זה בא עם הזמן. כמו שאמר אחי להורי בילדותו - כשתהיו קטנים תבינו... בעניינים כאלה יש גאות ושפל, ויש סיכוי רב כי עוד תזכי להיות קטנה (:. אבל אין ספק שאת גדולה, גדולה! [ליצירה]
- [ליצירה] ושכחתי לציין קבל עם ועדה, שזה שיר פשוט נהדר. כאילו, פשוט אבל לא סתם :) [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון מקסים, והשיר מאד יפה ומעורר מחשבה. האם אפשר באמת להוולד שוב ושוב? גם העלים הנושרים מגיעים בשלב מסויים לאדמה קשה, ומתפוררים אל הלא-כלום בלי לגעת בעומק השורש. שום דבר לא יכול להיות כמו שהיה. הלידה המחודשת כביכול, היא לדעתי צמיחה של ענף חדש. ההתחבטות בגעגועים ובעבר לא מצליחה להחזיר אותנו לשם. רק להכאיב קצת ולהעיף אותנו ברוח. וגם אני לא ממש הבנתי את הקשר לדם. [ליצירה]
- [ליצירה] למה השבעתי אתכם? ב"ה לי זה דווקא הזכיר את השעיר לעזאזל. אבל לפני שראיתי את החלק התחתון של התמונה!! וגם מבחינה טכנית החלק התחתון של התמונה עשוי הרבה יותר טוב: יותר עומק, יותר זרימה, והשתקפת - ממש בטוב טעם. אבל בחלק העליון, קודם כל יש קווי מתאר חזקים מאוד - מה שקצת מוריד לדעתי, ושנית - המפלים ישרים כמו סרגל, ולא גועשים ועפים במרווח קטן מהצוק, כמו שהם במציאות. וגם החלקים שמהםיוצאיםהמפלים - לא ממש ברור מה הולך שם: ניסחה את זה יפה שקופית, מאיפה בדיוק יוצאים המיל במפל? אני חושבת שזה בעיקר הקווי מתאר, וגם קצת הצללה, שהרדידו את עומק התמונה (לא עומק רוחני! רק פיזי!) בחלקה העליון. אבל למרות כל ההערות השוליות שלי (והן באמת שוליות מבחינתי, אפילו שהן תופסות כמה שורות) - זה פשוט ציור מקסים. ומחינת ההרגשות שזה עושה והתכנים שאפשר להכניס לזה, אין לי מה להגיד, אז אני לא אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קט: ב"ה זה מעין השלמה של היצירה שהזכרתי (העונות וכו'), ולקרוא רק חצי.. זה פשוט לא שלם... למען האמת כבר כשכתבתי את החלק הראשון תכננתי לכתוב את החלק הנוכחי, כדי שזה יהיה כאילו חורף (החלק הקודם), קיץ (החלק הזה), ועונות המעבר (הסוגריימים, שהם גם זהים בשתי היצירות). אבל היה אז תחילת הקיץ, ולא הייתי מספיק קייצית כדי לכתוב את זה, אז רק עכשיו יצא לי לכתוב. אבל אם עכשיו הייתי מוסיפה ליצירה הקודמת את החלק הזה בתור "עריכת יצירה", אפחד לא היה רואה את זה , אז כתבתי את זה ביצירה חדשה, אבל זה בעצם אותה יצירה... וכוונתי היתה שתקראו אותה בשלמותה. מה גם שאפשר להתחיל לקרוא אותה מאיזה קטע שרוצים, כי זה מעגלי. מה, אני משווקת את עצמי? אני?! אני אמרתי למישו להעלות מן האוב את החלק הקודם של היצירה, שכבר טבע באבק?.. [ליצירה]
- [ליצירה] אגב, http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=4009&code=325 [ליצירה]
תגובות